עוד על 'כיצד ישראל תוכל לנצח'

תרגום לעברית: דוד בר-חיים

לאחרונה פירסמתי שני מאמרים רצופים בדבר נצחונה של ישראל על הפלשתינאים ('ישראל סולדת מניצחון' ו'כיצד ישראל תוכל לנצח'). להלן כמה נקודות שלא מצאו את מקומן שם:

• גישתי בענין זה מקבילה לזו של זאב ז'אבוטינסקי כפי שבוטא במאמרו 'קיר הברזל' בשנת 1923, שפורסם תחת הכותרת (הרוסית) 'או ז'לז'נוי סטנה' בראסבייט ב-4 בנובמבר 1923. להלן קטע קצר מתוך התרגום לאנגלית שפורסם בז'וויש הרלד (דרום אפריקה) ב-26 בנובמבר 1937, ובו מתייחס ז'בוטינסקי לערבים:

  "כל עוד יישאר אצלם זיק של תקוה שיצליחו להיפטר מאתנו, הם לא ימכרו תקוות אלו עבור כל מתק שפתיים או טובות הנאה, משום שהם אינם אספסוף אלא עם – בלוי אמנם, אך עודנו חי. עם חי מוכן לוויתורים בסדר גודל כזה ובשאלות הרות גורל כאלה רק כאשר אפסה כל תקוה. רק כאשר שום בקע אינו נראה בקיר הברזל, רק אז מאבדים הארגונים הקיצוניים את השפעתם למתונים יותר. רק אז היו באים אלינו ארגונים אלה בהצעות של פשרות הדדיות. ורק אז יופיעו המתונים המוכנים להציע הצעות פשרה בשאלות מעשיות כגון הבטחות למניעת גירוש, שיוויון ואוטונומיה".

• לא אחת מבקרים את עמדתי בטענה שהפלשתינאים מפגינים נחישות יתירה – שהם נחושים מדי מכדי שיהיה אפשר לנצחם. לטענה זו אני נוהג להשיב שבשנת 1975 חוויתי את התבוסה היחידה שידעה ארה"ב מעודה כאשר חיילים אמריקניים נסוגו מדרום ויאטנאם. הם עשו כן לא בגלל כריסת הכלכלה האמירקנית, או מפני שאזלו מלאי התחמושת, ולא בשל תבוסות בשדה הקרב – אדרבה, מומחים צבאיים תמימי דעים שיד האמריקנים היתה על העליונה – אלא מפני שחוסל רצונה של המערכת הפוליטית. אם הצפון ויאטנאמים ובעלי בריתם ניצחו את ארה"ב, מדוע שהישראלים לא ינצחו את הפלשתינאים?

• תחת הנהגתו של אריאל שרון ישראל עשתה צעדים של ממש במלחמתה נגד האויב. כבר תיעדתי הייאוש הגובר אצל הפלשתינאים בשורה של מאמרים בדצמבר 2001, פברואר 2002, אוגוסט 2002, ינואר 2003 ואפריל 2004; לכך הוספתי בלוג במאי-ספטמבר 2004. רק בסוף 2004 כאשר הפנימו את גודל התמורה בגישתו של שרון, החלו הפלשתינאים להתאושש – וישראל הפסיקה לנצח.

• כאשר ווינסטון צ'רצ'יל נשא את נאומו המפורסם "דם, יזע ודמעות" לפני הציבור הבריטי מיד עם כניסתו למשרד ראש הממשלה במאי 1940, הוא מצא לנכון לומר דברים אלה על הנצחון: "אתם שואלים: מהי מטרתנו? יכול אני להשיב במילה אחת: נצחון – נצחון, בכל מחיר, נצחון, למרות כל טרור, נצחון, ככל שהדרך תהיה קשה וארוכה; כי ללא נצחון, לא נשרוד". כדי להתרשם מהשוואה בינואר 2002 בין צ'רצ'יל ושרון – השוואה לחלוטין לא מחמיאה לאחרון – ראוי לעיין בדבריו של פול איידלברג.