הנה רעיון חדשני לפתרון המבוי הסתום הפוליטי הכואב של ישראל.
עיקר הבעיה נעוצה בעובדה שאחד משותפיו הקואליציוניים והפוטנציאליים של בנימין נתניהו, מפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ', מסרבת לתמוך בו אם נתניהו יסתמך בצורה כלשהי על מפלגת רעם של התנועה האסלאמית בדרך להרכבת הממשלה.
עד כה, דחייתו של סמוטריץ' את רעם הייתה מוחלטת וללא תנאים, בגלל העובדה שרעם דוחה את עצם קיומה של מדינת ישראל היהודית. אם לצטט מהאמנה מ-2018, המפלגה מכנה את הציונות "פרויקט גזעני וכובש"; דוחה את הנאמנות למדינה היהודית ודורשת זכות שיבה לפליטים פלסטינים. באופן שניתן להבין, סמוטריץ' חושש שמתן לגיטימציה לרעם בצורה כזו או אחרת, תוביל לבסוף לשורה של השלכות חמורות על ישראל והוא עומד בנחישות על נקודה זו.
בסדר גמור. אבל זה יהיה פרודוקטיבי יותר אם סמוטריץ' והציונות הדתית יקבעו את התנאים שבהם הם מקבלים את תמיכת רעם. מה הוא צריך לתקן באמנה שלו? כיצד יצטרך מנהיג רעם, מנצור עבאס, לדבר עם בוחריו בערבית על ישראל? ייתכן וסמוטריץ' מניח ששינוי כזה לא בא בחשבון, ולכן עד כה אפילו לא חשבו על הרעיון; מבחינתו, סביר להניח שאף איסלאמיסטים בשום מקום בעולם, קל וחומר בקרב הפלסטינים, לא מכירים בישרא ולכן זה לא ריאלי גם במקרה הזה.
אבל, למעשה, יש כבר בסיס קיים להכרה כזו. היא אינה קיימת בסערת הפוליטיקה הנוכחית אלא בכתבי הקודש המייסדים של האמונה האסלאמית - הקוראן מהמאה השביעית. תאמינו או לא, אבל הקוראן הוא מסמך פרוטו-ציוני, עם פסוקים התומכים בנוכחות היהודית במה שהוא מכנה ארץ הקודש (אל-ארד אל-מקדדסה), השטח המרכיב בערך את מדינת ישראל המודרנית.
לדוגמה, קוראן 5: 20-21 מצטט את משה אומר ליהודים: הו העם שלי! הזן את ארץ הקודש אשר אלוהים [אללה] הוסמך לך להיכנס ; כמו כן, קוראן 7: 137 קובע כי: עשינו את אלה שנרדפו יורשי האדמות המזרחיות והמערביות [של נהר הירדן], אדמות אשר בירכנו. בדרך זו, דברך ההוגן של אדונך התגשם עבור בני ישראל. פסוקים קוראניים אחרים( 7: 04-100, 7: 60-159, 2: 40) מאשרים נושא זה, וכך גם דיווחי חדית' וחוקרי הקוראן המובילים של התקופה הפרה-מודרנית. ושימו לב שהקוראן מתייחס ליהודים כ"בני ישראל".
מחקר מעמיק בנושא זה בוצע על ידי חוקרים כמו ניסים דנה מאוניברסיטת אריאל, מחבר הספר "למי שייכת הארץ הזאת" מ-2013? בחינה מחודשת של הקוראן והמקורות האסלאמיים הקלאסיים על עם ישראל, תורתו וחיבורו לירושלים. בצד האסלאמי, מי שמעלה את הטענה הזו הם מוחמד אלחסיניפורלי ממכללת ליאו בק, ח'ליל מוחמד מאוניברסיטת סן דייגו ומוחמד תווידי מהאגודה האסלאמית של דרום אוסטרליה. במילותיו של ח'ליל מוחמד, זה בתודעה המוסלמית שהאדמה שייכת קודם ליהודים. הוגה מוסלמי אחר, עבדול האדי פלאצי, קובע כי אללה הוא ציוני.
הציונות הדתית אולי צריכה לשקול להציע לרעם כי תקבל את תמיכתה של רעם בממשלת קואליציה אם רעם תתיישר עם יסודות האמונה האסלאמית הללו. כדי למנוע עמימות צריכים בציונות הדתית לפרט את התנאים בפירוט רב ובדיוק קפדני.
אין לי אשליות. רעם כנראה לא יקפצו על ההצעה הזו, אבל כדאי לנסות משתי סיבות. ראשית, מנצור עבאס הפגין פרגמטיזם וגמישות חסרי תקדים, והעלה את הסיכוי שרעם אולי כן תקבל את דרישות הציונות הדתית, מה שיוביל להקמת ממשלה ולעלייה עצומה והיסטורית במעמדו של רעם. שנית, גם אם רעם יסרב להזדמנות, אתגר פומבי שכזה של סמוטריץ' לעבאס יכניס סוף סוף את השקפתו הפרוטו-ציונית הלא מוכרת ברובה של הקוראן לדיון כללי רחב בישראל ומחוצה לה, צעד מועיל ליהודים ולמוסלמים כאחד.
למרות שטענתי בעבר שבנימין נתניהו צריך להיות הנשיא הבא של ישראל ולא ראש הממשלה הבא שלה, ההשלכות החיוביות של הכרת מוסלמים ישראלים במדינה היהודית גוברות על סוגיה פוליטית כה רגילה. בקיצור, רק טוב יכול לבוא מהצעד החדשני הזה לטובת ניצחון ישראל.
פרופסור דניאל פייפס הוא נשיא "פורום המזרח התיכון בישראל".
