פורסם לראשונה ברוסית תחת הכותרת "Цена Вопроса "– "מחיר השאלה"
תרגום מאנגלית לעברית: דוד בר-חיים
זמן מה לאחר שנבחר כנשיא איראן ב-25 ביוני, 2005, החלו להתפרסם תמונות של מחמוד אחמדינז'אד המראות את האיש כמי שעסק בחטיפת בני ערובה. בצילום של 'אסושיאייטד פרס' נראה אדם הדומה להפליא לגירסה צעירה יותר של האחמדינז'אד של היום מחזיק בבן-ערובה קשור-עיניים, ככל הנראה חמישה ימים לאחר ההשתלטות על השגרירות האיראנית בטהראן ב-4 בנובמבר, 1979.
חמישה שבויים אמריקניים לשעבר מאשרים כי אחמדינז'אד היה מבין שוביהם. וויליאם ג' דוגרטי, קצין מודיעין לשעבר, ראה את אחמדינז'אד 8-10 פעמים בתחילת שביו: "זיהיתי אותו מיד.... אני זוכר היטב את שנאתו כלפי אמירקנים. זה פשוט נבע מכל נקבוביות גופו".
כתב ה-BBC ג'ון סימפסון נזכר שראה את אחמדינז'אד בשטח השגרירות. נשיא איראן בעבר, אבהולהסאן באני-סאדר, החי בגולה כבר זמן רב, טען שאחמדינז'אד "לא נמנה עם מקבלי החלטות, אבל הוא היה מבין אלה ששהו בשגרירות".
אך משרדו של אחמדינז'אד הכחיש פירסומים אלה, וחוטפים אחרים, שחלקם נמנים היום עם מתנגדיו הפוליטיים של אחמדינז'אד – לרבות מוהסן מירדמאדי, האמיד רזה, עבאס עבדי, מוחמד-רזה חטאמי וסעיד האג'אריאן ג'אלאייפור – מאשרים את גירסתו. שבוי אמריקני אחד הכחיש שאחמדינז'אד היה בשובים. אמיר טאהרי, העורך הראשי של עיתון בטהראן בתקופת השאח, הגיע למסקנה "שקרוב לודאי שאחמדינז'אד לא היה מעורב ישירות בפרשת השגרירות האמריקנית".
וכך שקע הענין ללא הכרעה: אחמדינז'אד היה בלי ספק חבר בועד המרכזי של ארגון הסטודנטים שהיה אחראי להשתלטות על השגרירות, "המשרד לחיזוק האחדות בין האוניברסיטאות והמכללות ללימודי דת", אך תפקידו המדוייק בחטיפת בני הערובה נשאר לוט בערפל.
הנושא נפתח שוב בעקבות צילום חדש שמצא קומרסנט. הצילום מספק ראיה נוספת שמעורבותו של אחמדינז'אד לא היתה על תקן איש פוליטי הנחבא אל הכלים – הוא היה חוטף פעיל נושא נשק אוטומטי. האיש בצילום זה אינו זהה לזה המפויע בצילום של 'אסושיאייטד פרס', אבל אם זהותו של אחמדינז'אד כחוטף תוכח ותוכר כעובדה, תהיינה לכך שתי השלכות בשעה רגישה זו ביחסי ארה"ב-איראן.
ראשית, הדבר עשוי להזכיר לאמריקנים בני ה-40 ומעלה את ההשפלה הצורבת והבלתי-נשכחת של ההשתלטות על השגרירות בין השנים 1979-1981, וסביר להניח שהדבר יגרור הקשחת עמדתה של ארה"ב כלפי ממשל בראשות אחמדינז'אד העוסק בפיתוח נשק גרעיני. הדאגה הקיימת ממילא ביחס לאיש וכוונותיו תתעצם ותלווה בחוסר אימון מחריף והולך.
שנית, הגם שאחמדינז'אד הוא פוליטיקאי בעל מרץ ועוצמה, יש לו אויבים רבים מבית – ויתכן שאלה יוכלו לנצל ראיה זו המספקת להם הוכחה נוספת שמדובר באדם קיצוני ונמהר שאינו ראוי לעמוד בראשות המדינה.
אך למעשה, לאור התגובה הפושרת למדי לצילום שנתגלה ביוני 2005, אני מניח שגם המידע שמקורו בצילום זה לא יזכה לתגובה של ממש. מסתבר שאין זה מתאים לצרכיה של הפוליטיקה הבינלאומית שהיסטוריה מעיקה זו תופנם.
______________________________________________________________
עדכון – 10 בדצמבר 2004: מאריסה מ-makingsenseofjihad.com יצרה עמי קשר ובטובה העירה את תשומת לבי למאמר שכתבה A Little " Bit of Ahmadinejad in the Night" , שם היא מצטטת מתוך כתבה שהופיעה ב-14 בפברואר 1999 ב'אריאה', עיתון בוקר מטהראן שחדל להתקיים, ובו אחמדינז'אד הוזכר במפורש כאחד מחמשת חברי הועד שתיכננו את ההשתלטות על השגרירות האמריקנית בטהראן ב-1979.
זאת ועוד – מיכאל רובין מציין את גליון ה-30 באפריל 2003 של יא ליסאראת אל-חוסיין, שופרה של תנועת אנסאר-אי חיזבאללה הקיצונית, המתאר את אחמדינז'אד כמי שהשתתף בהשתלטות על השגרירות.
