הודות לנשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד הלקסיקון הפוליטי זכה למונח חדש: מאהדאויאט.
באופן לא מפתיע המונח הוא דתי-טכני. שורש מאהדאויאט במילה מאהדי – שפירושה בערבית 'המודרך באופן נכון' – שהוא אישיות מרכזית באסקטולוגיה האסלאמית. על פי האינציקלופידיה של האסלאם המאהדי הוא "האיש שישלוט וישקם את הדת והצדק לפני סוף העולם". מושג זה מושרש בשנותיו הראשונות של האסלאם, וברבות הימים זוהה בעיקר עם הזרם השיעי. על אף "שמעולם לא הפך למושג יסוד בתורה הסונית", מטעים האינציקלופדיה, "האמונה בביאת המאהדי ממשפחת הנביא הפך פן מרכזי באמונה השיעית הראדיקאלית" המכנה זאת גם בשם 'שובו של האימאם השנים עשר'.
מאהדאויאט פירושו "האמונה במאהדי והמאמץ להתכונן אליו".
כתב הקריסטיאן סייאנס מוניטור, סקוט פטאסון, בעבודה עיתונאית הראויה לשבח מציג מרכזיותו של המאהדאויאט בהשקפת עולמו של מר אחמדינג'אד ומשמעותם המעשית של הדברים.
בשנת 2004, בהיותו ראש עיריית טהראן, מר אחמדינג'אד הורה בחשאי למועצת העיר לסלול שדרה רבת-מימדים לכבוד בואו המצופה של המאהדי. כעבור שנה, כנשיא איראן, שוב מתוך קשר למאהדאויאט, הוא הקציב 17 מיליון דולר לבנייתו של מסגד עשוי קרמיקה כחולה בג'אמקאראן, מדרום לבירה. הוא אף יזם סלילת מסילת ברזל בין ג'אמקאראן וטהראן. ועל פי השמועה הוא הטיל רשימת חברי הקבינט המוצעים על ידו לתוך באר ליד המסגד בג'אמקאראן כדי לזכות לברכה מן השמים.
הוא מרבה להעלות את הענין – ולאו דוקא לפני מוסלמים. כאשר נשא דברים לפני האו"ם בספטמבר 2005, מר אחמדינג'אד הביך את קהל שומעיו ממנהיגי העולם כאשר בסיום דבריו התפלל עבור הופעתו של המאהדי: "אני מתחנן לפניך, אל עליון, להחיש את בואו של הנאמן האחרון שהובטח לנו, האיש המושלם והטהור, שימלא את העולם צדק ושלום".
בשובו לטהראן מניו יורק תיאר מר אחמדינג'אד את המעמד: "אחד מהפמליה שלנו סיפר שכאשר פתחתי ואמרתי 'בשם אלהים הכל-יכול והרחמן', הוא ראה הילה מסביבי ואני בתוכו. גם אני הרגשתי בכך. חשתי בשינוי באוירה, ובמשך 27 או 28 דקות מנהיגי העולם לא הנידו עפעף....הם היו מהופנטים, כאילו איזה כח שלט בהם ונפקחו עיניהם לשמוע את המסר של הרפובליקה האסלאמית".
מה שמכונה אצל מר פטרסון כ"אובססיה הנשיאותית" עם רעיון המאהדאויאט גורמת אצל מר אחמדינג'אד ל"ודאות שמותירה מעט מאוד מקום לפשרות. בין שמדובר בצליחת הפערים בין עשירים לעניים, ובין שמדובר בהתגרות בארה"ב ובישראל ובהעצמת איראן בתוכניות גרעין – הכל קשור בסלילת הדרך לשובו של המאהדי".
"מאהדאויאט הוא מעין קוד למהפיכה [האסלאמית של איראן]; זוהי הרוח של המהפיכה" אומר ראש מוסד המוקדש ללימוד ענין המאהדי והחשת בואו. העורך הפוליטי של עיתון רסאלאת, אמיר מוהביאן, מעיר: "מנטאליות כזו מאוד מחשלת את האדם. אם אני סבור שהמאהדי יופיע בעוד שתיים, שלוש או ארבע שנים, למה לי להיות פייסני? אדרבה, זהו הזמן לעמוד איתן, להיות קשוח". לפי דיווח של פי.בי.אס האמריקני, יש מן האיראנים "החוששים שנשיאם החדש אינו נרתע מפני מהומה בינלאומית, ועלול לחשוב שזו אות מן השמים".
למאהדאויאט השלכות ישירות ומאיימות על העימות בין איראן לארה"ב – כך לדברי המידרזה תאראגי, חבר בחברה לקואליציה אסלאמית הניצית ותומך של אחמדינג'אד – כי משתמע ממנו שוואשינגטון נתפסת כיריבה של איראן, ואף כמאהדי שקרי. בראש סדר העדיפויות של מר אחמדינג'אד עומדת קריאת התיגר על אמריקה, ובייחוד יצירתה של מדינת-דגם בעלת עוצמה, המושתתת על 'דמוקרטיה אסלאמית', כדי להתנגד לה. מר תאראגי צופה בעיות בעתיד במידה והאמריקנים לא ישנו את התנהגותם באופן יסודי.
לדעתי יש להפך את ניסוח הדברים. המנהיגים המסוכנים ביותר בהיסטוריה המודרנית היו אלה שהיו מצויידים באידיאולוגיה טוטליטארית ובאמונה מיסטית בשליחותם (דוגמת היטלר). כפי שמעידים דבריו באו"ם, מחמוד אחמדינג'אד עונה על שני תנאים אלה. בצירוף הנשק הגרעיני הצפוי לעמוד לרשותו, יש לראות בו יריב שחובה לעצרו, ובדחיפות.
