"אני מופתע מחוסר אומץ הלב שלך, מר פייפס," קורא אחד נזף בי. "השקפותיך נועדו לאנשים המאמינים בסיפורי אגדות ובסנטה קלאוס, סבר קורא אחר. "אני מקווה שאינך יורד מן הפסים!", "אתה טועה לגמרי". ברוב טובו כתב קורא אחד: "אולי תקוותיך מעפילות על יכולתך לקבל את האמת".
אלה הן רק קומץ מן התגובות השליליות (שנמצאו במדור התגובות שבאתר שלי) ונשלחו כתגובה לטור השבועי שפורסם לפני שבועיים, בו אני מתווכח על כך שהאיסלאם אינו שטני. "במקום להיתלות על ה-'שטניות' שכביכול קיימת באיסלאם," כתבתי, עלינו לעזור "להפוך ציויליזציה זו למודרנית". בממוצע 5 ל- 1 מקוראי אינם מסכימים עמי. שלוש נקודות עיקריות עולות ממכתביהם.
* איסלאם תמיד הלך בדרכי מלחמה. "כיבוש אלים נגד כופרים קיים מראשיתו [של האיסלאם] הגיב קורא אחד. הוא "מבוסס על מלחמה, כיבוש וכפיית האיסלאם", טען קורא אחר. "המלחמה, שהוכרזה על ידי מוחמד ב- [שנת] 600..., ממשיכה עד היום" מציין קורא שלישי.
* איסלאם מיליטנטי הוא האיסלאם. קוראי מתעקשים כי השטניות, אשר ייחסתי אל האידיאולוגיה המודרנית, האוטופית והרדיקלית, קיימת באמונה עצמה. מה שאני מכנה איסלאם מיליטנטי, הם טוענים, "צריך להיקרא באמת, 'האיסלאם האמיתי'." קורא אחד שואל, "מה בדיוק הווהאבים וקיצונים אסלאמיים אחרים עושים שאינו תואם את תורתו של מוחמד?" והוא משיב: "התשובה היא שהם כן נוהגים על פי תורתו של מוחמד!"
* פסוקים מן הקוראן נפסלו. קוראי מתווכחים כי הקוראן מכיל קטעים שלמים הסותרים זה את זה, חוקרים מוסלמים בחרו לטפל בבעיה זאת על ידי כך שקבעו כי פסוקים מאוחרים מבחינה כרונולוגית מבטלים את קודמיהם. במיוחד, פסוקים פייסניים כגון זה שציטטתי במאמר ההוא ("אסור שתהיה כפיה בנושאי אמונה"!) וגם "הו אנשים! יצרנו מכם אומות ושבטים כדי שתוכלו ללמוד להכיר אחד את השני,") אלה בוטלו על ידי פסוקים אגרסיביים אשר ציטטתי, ("אז הילחמו והרגו את עובדי האלילים בכל מקום אשר תמצאו אותם. השתלטו עליהם, כתרו אותם וצודו אותם").
תשובתי היא, לא משנה מהו האיסלאם כיום או מה היה בעבר, הוא יהיה אחר בעתיד. הדת חייבת להתאים עצמה לעולם המודרני בו אנו חיים.
זה בהחלט אפשרי. להלן דוגמא עכשווית: בחודש מאי, רשויות הדת בטורקיה קבעו - בניגוד מוחלט למנהגים אסלאמיים - כי נשים יכולות להתפלל לצד גברים ואף להגיע לתפילה במסגד בעת המחזור החודשי. 'מועצת מנהלי רשויות הדת' החליטו (על פי בסיס מודרני בהחלט), כי גברים ונשים הנם "שווים ערכית וגופים המשלימים זה את זה." בחודש הבא, מועצת מנהלים זו תעלה סוגיה רגישה נוספת, האם לאפשר לנשים מוסלמיות להינשא לגברים לא-מוסלמים, כאשר החלטה כזו עשויה להיות מנוגדת למנהג בן מאות שנים.
אם תיאולוגים טורקים יכולים לבצע שינויים כאלה, מדוע תיאולוגים בארצות אחרות אינם יכולים? ואם ההלכות הנוגעות לנשים נתונות לשינוי, מדוע לא אלה שעוסקות בג'יהאד או בתפקידם של חוקי האיסלאם? האיסלאם יכול להתאים עצמו אל המודרניות לא פחות מאשר כל דת אחרת.
להפך, אם מישהו רואה באיסלאם רשעות שאין לה תקנה, מה הלאה? גישה כזו הופכת את כל המוסלמים - גם המתונים שבורחים מאימת האיסלאם המיליטנטי - לאויבים מבפנים. וזה משאיר אותנו ללא אופציות מדיניות. לגישה שלי יש את היתרון בכך שהיא מציעה מדיניות ריאלית להתמודד עם בעיה גלובלית עצומה.
לסיכום, ההשלכות: אמריקאים רכשו ידע מרשים באיסלאם. בניגוד לנרגנות האין סופית על חוסר ההבנה האמריקאית את הנושא, ושקיימת בקרב אלה המגינים על האיסלאם המיליטנטי, קוראי מבינים על מה הם מדברים. לעיתים ביקורתם מלומדת (למשל בנושאי הפסילות בקוראן), ולעיתים משכנעת ("בפעם הבאה שתצפה בקליפ בו חלקיקי אברי-גוף של אזרחים ישראלים מגורדים מן הכבישים, מדרכות, ומן הבניינים, חשוב מהי שטניות אמיתית").
אמנם, קוראים אלה אינם בעלי השקפה אמריקאית טיפוסית, אך התנגדותם לאיסלאם מלווה בידע ולכן ראויה לציון. יש לזה ערך פוליטי חשוב משום שיותר ויותר הופך האיסלאם לנושא משמעותי במדינות המערב.