המערב מקדם את ההרמון בברכה

לאחרונה שופט בסקוטלנד עיקם את החוק כדי להיטיב עם משפחה פוליגמית. בתיק המדובר הואשם גבר מוסלמי בנהיגה במהירות של 104 קמ"ש באיזור שהמהירות המותרת הינה 50 קמ"ש – מה שבדרך כלל גורר פסילת רשיון אוטומטית. עורך דינו של הנאשם נימק את הצורך של מרשו לנהוג במהירות מופרזת כך: "יש לו אשה אחת במת'רוול, ואשה אחרת בגלסגו. הוא ישן אצל האחת בלילה אחד, ואצל השנייה בלילה שלאחריו לסירוגין. ללא רשיון נהיגה הוא לא יוכל לנהוג כן באופן סדיר". השופט, מתוך הבנה למצוקתו של הבעל הפוליגמיסט, הסכים שרשיונו לא ייפסל.

פסיקה זו מלמדת שהמונוגמיה, אחד מיסודות תרבות המערב, נשחק בשקט תחת מתקפה מצד החוק האיסלאמי. באם מגמות אלו תימשכנה, יתכן שתופעה זו של ריבוי נשים תיהפך לדבר שבשגרה.

מאז שנות ה-1950, האוכלוסיות המוסלמיות במערב אירופה ובצפון אמריקה גדלו בעקבות הגירה והמרת דת; במקביל לגידול באוכלוסייה זו ישנו גידול בתואפעת ריבוי הנשים המקובל באיסלאם (גבר הנשוי ליותר מאשה אחת). לפי הערכות שונות, ישנם אלפיים או יותר גברים פוליגמיים בבריטניה, 14,000 או 15,000-20,000 הרמונים באיטליה, 30,000 בצרפת ו-50,000-100,000 בארה"ב.

אימאמים לא מעטים מאשרים כי הם עורכים חתונות פוליגמיות: ח'ליל כאמי טוען שפונים אליו כמעט מדי שבוע לערוך טקסים מסוג זה בסידני. עלי הינדי מאשר כי ערך יותר משלושים חתונות כאלה בטורונטו.

התופעה גם הופכת יותר ויותר מקובלת בחברה. אקדמאיים מצדיקים אותה; פולוטיקאיים אינם נרתעים מלהיפגש עם פוליגמיסטים או מכריזים שעל המערב "ללמוד לחיות עם זה"; ועיתונאים מתארים את הפוליגמיה בהבנה, בסימפתיה ובסלחנות. איסלאמיסטים מונים את מעלותיה של הפוליגמיה וקוראים לכך שהיא תוכר רשמית.

מוסד הפולגמיה הצליח לבצר את מעמדו המשפטי ב-2008. (לפרטים נוספים, ראה את הבלוג שלי "הרמונים מתקבלים במערב"). הרמונים מוכרים בלפחות ששה איזורי שיפוט במערב בתנאי שהנישואין נערכו במדינות בהן הפוליגמיה חוקית, לרבות הודו ומדינות בעלות רוב מוסלמי כגון אינדונזיה, סעודיה ומורוקו.

בריטניה: ביגמיה נושאת עונש מאסר של עד שבע שנים, אך החוק מכיר בהרמונים שנתהוו במדינות המתירות פוליגמיה. משרד העבודה והקצבאות משלם לזוגות עד 92.80£ (180$ ארה"ב) לשבוע בתשלומי רווחה, וכל בת/בת-זוג נוספ/ת מקבל/ת 33.65£. האוצר מסביר ש"כאשר גבר ואישה נשואים על פי חוק המתיר פוליגמיה, ולאחד/ת מהם יש בת/בת-זוג נוספ/ת, התקנות לזיכויי מס (נישואים פוליגמיים) 2003 מאפשרות להם לדרוש זיכויי מס כיחידה פוליגמית". בנוסף, הרמונים עשויים להיות זכאים להטבות נוספות בתחום הדיור בשל הצורך שלהם במגורים מרווחים יותר.
הולנד: שר המשפטים ההולנדי, ארנסט הירש באלין, הכריז שמן הראוי לטפל בנישואים פוליגמיים בקרב מוסלמים באמצעות דו-שיח ולא באמצעות מערכת המשפט.
בלגיה: בית המשפט לעניני חוקה נקט בצעדים כדי להקל על איחודם מחדש של הרמונים שנתהוו מחוץ לגבולות המדינה.
איטליה: בית משפט בבולוניה התיר למהגר מוסלמי להביא את אמותיהם של שני ילדיו לאיטליה בטענה שהנישואין הפוליגמיים נערכו כחוק.
אוסטרליה: עיתון ה-Australian מדווח כי "אסור על פי חוק להיות צד בנישואין פוליגמיים. אך הממשלה הפדרלית, כמו בבריטניה, מכירה במערכות יחסים שהוכרו כחוקיות במדינות זרות, לרבות נישואין פוליגמיים. עובדה זו מאפשרת לנשים שניות וילדיהן לדרוש קצבאות רווחה והטבות".
אונטריו, קנדה: על פי החוק הקנדי פוליגמיה נושאת עונש מאסר, אבל החוק לעניני משפחה של אונטריו מכיר "בנישואין שהינם בפועל או יכולים להיות פוליגמיים בתנאי שנישואין אלו נערכו בתחום שיפוט שבו מערכת המשפט מכיר בנישואין אלו".

יוצא שעבור העלות של שני כרטיסי טיסה, מוסלמים יכולים להערים על חוקי המערב. (מותר לתהות מתי המורמונים יעלו על פטנט זה). מדינות (כגון אירלנד) שאינן מכירות בהרמונים הן יוצאות דופן; בדרך כלל, כפי שמציין דייויד רוסין מ-Islamist Watch, "ממשלות נוטות להעלים עין בעוד נורמות הנישואין וחיי המשפחה של ערב במאה השביעית... מכות שורש בחצרנו האחורית".

בתקופה שנורמות הנישואין במערב נמצאות תחת מתקפה בלאו הכי, המוסלמים בודקים פרצות בחוק ואף מחזרים אחר תמיכתם של משלמי המיסים בריבוי נשים. להתפתחות זו משמעות מרחיקת לכת: כשם שמוסד הנישואין בנוסח גבר אחד ואשה אחת עיצב את ההתפתחות הכלכלית, התרבותית והפוליטית של המערב, קידום מעמדו של החוק האיסלאמי (השאריע) ישפיע עמוקות על החיים כפי שהכרנו אותם.

__________________________________________________

עדכון מ-26 בנובמבר 2008: כמה קוראים מחו על דבריי ביחס למורמונים בפיסקה לפני האחרונה. הם צודקים. ה-Church of Jesus Christ of Latter Day Saints (הזרם הממוסד של המורמונים) שם קץ לפוליגמיה ב-1904, והערתי הייתה צריכה להיות מכוונת ל"מורמונים פונדמנטליסטים", ולא למורמונים סתם.