התפטרותה ב-10 באוגוסט של דאבה "דבי" אלמונטאסר מתפקידה כמנהלת האקדמיה הבינלאומית על שם קליל ג'יבראן (אבק"ג) באה בעקבות קמפיין עממי רחב-היקף יוצא מגדר הרגיל. אזרחי ניו יורק מודאגים התארגנו כדי להשמיע את מורת רוחם כלפי הממסד הניו יורקי, ועמדו במשימה בהצלחה. אך המאבק לא תם. היעד הבא הוא סגירת האקדמיה עצמה.
המאמץ בן חמשת החודשים להדיח את אלמונטאסר החל במרס עם פרסום מספר ניתוחים, לרבות אחד פרי קולמוסי, שהצביעו על הבעיות הפוליטיות והדתיות המובנות בבית ספר דובר ערבית. כבר בחודש יוני החלה קבוצה מודאגת של תושבי ניו יורק לשתף פעולה עם מומחים – ביניהם עמיתי ר' ג'ון מאטתיס – והקימו את 'היחדה לעצירת המדראסה'. מטרתם היתה למנוע מאיסלאמיסטית מושבעת מלנהל בית ספר הממומן מכספי ציבור.
היחדה, המורכבת מכ-150 בני אדם, פעלה בצורה נמרצת: היא ערכה מחקרים, השתתפה באירועים, הציפה נציגי ציבור – במיוחד ראש העיר מייקל בלומברג, והאחראי לענייני בתי ספר בעיריית ניו יורק ג'ול קליין – במבול של מכתבים, ארבו לעיתונאים, ודיברו בתוכניות רדיו וטלוויזיה. הסיכויים נראו קלושים במיוחד לאור העובדה שהממשל המקומי והעיתונאות המקומית ברובה תמכו גלויות בפתיחת האבק"ג ובגב' אלמונטאסר כמנהלת המוסד, ובה בעת גינו את מבקריהם.
מאמציה הבלתי-פוסקים של היחדה הובילו, בסופו של דבר, להתפתחות בתחילת אוגוסט שהביאה להתפטרותה של אלמונטאסר. אחד ממנהיגיה, פאמלה הול, צילמה חולצות-טי שנשאו את הכיתוב "אינתיפאדה ניו יורק", שנמכרו על ידי ארגון בשם 'נשים ערביות הפעילות באומנות ובתקשורת' החולק שטח משרדי בברוקלין עם 'אגודת סאבה ליוצאי תימן אמריקניים'. מתברר כי הגב' אלמונטאסר היא חברה במועצת המנהלים וגם הדוברת של 'אגודת סאבה'.
אמת הדבר שהקשר בין הקריאה המופיעה על החולצות לאינתיפאדה נוסח ערבי-פלאשתינאי בעיר ניו יורק לבין הגב' אלמונטאסר היה קלוש ביותר. היא יכלה לשמור על שתיקה כפי שעשתה בהצלחה רבה במשך חודשים. אבל למנהלת של אבק"ג היסטוריה ארוכה של אמירות פוליטיות, וכנראה לא היתה מסוגלת להחמיץ את ההזדמנות להצדיק את החולצות. היא אמרה לניו יורק פוסט שהמילה 'אינתיפאדה' "פירושה היסודי הוא 'התנערות'. זה פירוש השורש הזה בערבית אם תבדוק. אני מבינה שהמונח פיתח משמעות שלילית בגלל ההתקוממות באזורים הפלאשתינאים-ישראליים. אינני סבורה שהכוונה היא ליזום [אלימות] מסוג זה בניו יורק. אני חושבת שמדובר כאן בהזדמנות עבור נערות לבטא שהן חלק מהחברה של ניו יורק... ולהתנער מדיכוי".
הצדקה מיותרת זו המכוונת לטרור המבוצע בידי מתאבדים שמה לאל חודשים של שתיקה ושנים של עבודה, ועוררה מאמרי מערכת נוקבים בעיתונות ותגובות חריפות מצד פוליטיקאים. המכה הקשה ביותר היתה מכתבה החריף של נשיא 'האיגוד המאוחד של מורים', ראנדי וויינגרטן, שתמכה בגב' אלמונטאסר קודם לכן. כעבור רק ארבעה ימים מפרסום דברי ההתנצלות שלה בקשר לאינתיפאדה, הגב' אלמונטאסר פירסמה מכתב התפטרות כעוס.
"אני ממשיך להיות מחוייב להצלחתה של אבק"ג", טען מר קליין בעקבות התפטרותה של הגב' אלמונטאסר. מילא, אבל הסיכויים שאבק"ג ייפתח ב-4 בספטמבר כמתוכנן אינם ברורים. למוסד כמה וכמה בעיות: המנהל הזמני של בית הספר אינו דובר ערבית; למוסד רק חמישה מורים; וחסרים 25% ממספר התלמידים הנדרש. בנוסף לכל אלה, בית הספר יצטרך לעמוד מול ההתנגדות הקולנית של פולויטיקאים דוגמת חבר בית הנבחרים דוב הייקינד. בית הספר גם מאוד לא פופולרי; על פי סקר לא-מדעי שנערך ב'אמריקה און-ליין' בין 180,000 מנויים, ארבע חמישיות של הציבור אינו תומך בבית הספר.
עזיבתה הברוכה של הגב' אלמונטאסר אינה משנה את הרכב צוות המוסד, ואין צריך לומר שאין בהתפטרות משום מענה לבעיות היסוד הקיימות מטבע הדברים בבית ספר דובר ערבית – הנטייה לתכנים איסלאמיסטיים וערביסטיים, וכן לגיוס פעילים. כפי שכתבתי במאמרי הראשון בנושא בחודש מרס, האבק"ג הוא עקרונית רעיון חיובי ביותר, שכן ארה"ב זקוקה ליותר דוברי ערבית. אך למעשה, כל תוכנית הוראה בשפה הערבית מצריכה פיקוח מיוחד.
במילים אחרות, העירייה יכולה לנקוט בצעדים מסויימים כדי שהאבק"ג יהיה מקובל [בעיני הציבור]: להיפטר מרשימת היעדים של המוסד, לשקול מחדש ובאופן יסודי את הגדרת יעודו של בית הספר, למנות מועצה מייעצת חלופית, להעסיק חברי צוות אחרים, ולכפות על המוסד את הבקרה הנדרשת, הן במישור הפוליטי והן במישור החינוכי.
למרבה הצער, אמירותיהם של ראש העיר והאחראי לענייני בתי ספר מלמדות שצעדים כאלה אינם מתבצעים כלל. כל עוד העירייה לא תשנה את מדיניותה כלפי האבק"ג, אמשיך לדרוש שבית הספר לא ייפתח עד אשר השינויים המבניים הדרושים ייעשו ופיקוח נאות יובטח.
אלה מבין קוראיי המסכימים אתי מתבקשים לכתוב לאחראי לענייני בתי ספר בעיריית ניו יורק, ג'ול קליין, לפי הכתובת: JKlein@schools.nyc.gov כדי ליידע אותו על עמדתכם.
