דניאל פייפס, מזרחן אמריקני נודע, הגיע למסקנה כי פרופסורים אמריקנים סוחפים את הסטודנטים ואנשי הסגל לעמדות קיצוניות נגד ישראל. כדי להילחם בתופעה הוא הקים אתר אינטרנט מיוחד המפרסם את שמות הפרופסורים והאוניברסיטאות הללו וגם קורא לסטודנטים לדווח על מקרים דומים שאירעו אצלם בקמפוס. שומר ישראל "ישראל היא מדינה הדוגלת בעליונות וגזענות, ועל מדינה מאוד גזענית יש לאיים"; "מורשת קורבנות השואה שייכת לעם הפלשתיני. למדינת ישראל אין זכות על מורשת השואה". התבטאויות אלה ועוד רבות דומות, שנאמרו לאחרונה על ידי פרופסורים אמריקנים ליברלים, ממחישים את עוצמת הרגשות האנטי ישראליים שמחלחלים בקמפוסים בארצות הברית ואת היקפם. כבר לא מדובר במרצה אחד או שניים הפועלים במחתרת באיזו אוניברסיטה נידחת. אמירות מהסוג הזה הפכו כבר ל"פוליטיקלי קורקט" והן נשמעות גם באוניברסיטאות יוקרתיות כמו הרווארד, קולומביה, סטנפורד, ברקלי ועוד. ולא מדובר רק במילים. גם הפגנות, עצומות ואף קריאות להחרים כסף מישראל יצאו מהקמפוסים האמריקניים.
ביטוי לחומרת המצב ניתן היה לשמוע בדבריו של נשיא אוניברסיטת הארווארד, לורנס סאמרס, שאמר במפגש לציון פתיחת שנת הלימודים: "רגשות אנטי ישראליים מוצאים עתה יותר ויותר תמיכה בקרב קהילות אינטלקטואליות פרוגרסיביות, בעוד אנטישמיות והשקפות אנטי ישראליות מובהקות היו באופן מסורתי מנת חלקם של אנשי ימין פופוליסטים שחינוכם מוגבל. אנשים רציניים נוקטים פעולות שהן הלכה למעשה אנטישמ יות". לחששותיו של סאמרס הצטרף גם לורנס ביקאוו, נשיא אוניברסיטת טאפט בבוסטון, שציין כי אף הוא מוטרד מסימנים המצביעים על עלייה באנטישמיות בקמפוסים.
אבל יש מי שלא מסתפקים רק בביטויי דאגה. המזרחן דניאל פייפס (ראו מסגרת) הקים בשבוע שעבר את "קמפוס ווטש", אתר אינטרנט שמטרתו "לתקן את הנזק שכבר נגרם בקמפוסים באמריקה על ידי אנשי אקדמיה", באמצעות "מעקב ואיסוף נתונים על פרופסורים המפיצים דיס-אינפורמציה, הסתה ובורות".
מייסדי האתר מסבירים את הסיבות להקמתו בכך שאנשי האקדמיה אינם מקבלים את עמדות רוב הציבור באמריקה ואת מדיניות הממשלים השונים בנושא המזרח התיכון. למשל בעוד ארה"ב לוחמת נגד הטרור, האקדמאים מקטינים את מידת הסכנה של המוסלמים הקיצוניים. בעוד המדיניות רואה יתרונות ביחסים קרובים עם ישראל, רבים מאנשי האקדמיה העוסקים בנושאי המזרח התיכון מציגים את הציונות כנצר גזעני של האימפריאליזם ומאשימים את ישראל כגורם בלעדי לסכסוך.
דעות קדומות אלו, אומרים מקימי האתר, נובעות משתי סיבות: אקדמאים בדרך כלל אינם אוהבים את ארצם ועוד יותר את ידידיה, ובראשם ישראל. הסיבה השניה היא שלימודי המזרח הת יכון בארה"ב הפכו לנחלתם של מורים מארצות ערב שמביאים לאוניברסיטאות את השקפותיהם. כדי להילחם בריבוי המקרים מציין האתר את שמותיהם של אותם פרופסורים ואנשי אקדמיה שהתבטאו ברוח זו בנושאי זכויות הפלשתינים והאיסלאם הקיצוני, ומדווח על פעילויות בקמפוסים נגד ישראל וישראלים. לאור ריבוי המקרים נראה שלמקימי האתר צפויה עבודה רבה. כך למשל כ600- פרופסורים, סטודנטים ואנשי צוות של הארווארד ו-אם.אי.טי. חתמו לפני כמה חודשים על עצומה שבה נכתב: "על אוניברסיטאות לנצל את השפעתן - הפוליטית והפיננסית - כדי לעודד את ממשלת ארה"ב וממשלת ישראל לכבד את זכויות האדם של הפלשתינים. זאת בכך שיימנעו מלקבל תרומות מישראל ומחברות המוכרות נשק לישראל". במקרה אחר, הופיע פוסטר בעיתון של אוניברסיטת קולומביה בו נכתב: "ב1945- היינו כולנו יהודים, עכשיו כולנו פלשתינים".
ויש באתר גם מקום לדיווח של קוראים על הנעשה בקמפוס שלהם במגוון נושאים ותחומים, כמו "מילגות הקשורות למזרח התיכון, הרצאות, כיתות ופעילויות אחרות הרלוונטיות לעבודה שלנו". הפנייה הזו גורמת לעצבנות רבה בקרב אנשי אקדמיה, הרואים בו דיכוי חופש הדיבור. פרופסור ח מיד דאבאשי מאוניברסיטת קולומביה, ששמו מוזכר ברשימה באתר, אומר: "מדובר במקארתיזם של חופש הביטוי". עמיאל אלקלעי, פרופסור לעברית בקווינס קולג', אומר: "זו צורה חדשה של טרור".
מול הטענות האלה אמר דניאל פייפס, ל"ניו יורק טיימס" כי "אנחנו מעורבים במאבק רעיוני ואין מקום להעלות במקרה זה את נושא חופש הדיבור". פייפס הביע את תקוותו שהאתר יביא לדו שיח חדש על המדיניות במזרח התיכון, שכן לדבריו לימודי המזרח התיכון במרבית האוניברסיטאות מציגים רק פרשנות אחת שיש לה נטיה שמאלנית בנושאי הטרור וחוסר הסובלנות.
אלא שלא תמיד גורם האתר לתגובות בכיוון הרצוי. כמאה אנשי אקדמיה מכל רחבי ארה"ב, ביקשו לצרף את שמם לרשימה של אלו ששמותיהם הוזכרו באתר. חלק מהם עשו זאת כמחאה על הפגיעה בחופש האקדמי, אחרים מתוך הזדהות עם דעותיהם. כך למשל כתבה ג'ודית באטלר, פרופסור לספרות השוואתית מברקלי, ל"קמפוס ווטש": "למדתי שהארגון שלכם מכין תיקיות על פרופסורים במוסדות אקדמיים אמריקניים המתנגדים לכיבוש הישראלי והאכזריות שלו ותומכים באופן פעיל בזכות הפלשתינים להגדרה עצמית. הייתי רוצה ששמי יופיע ברשימה של מי שנאבקים בעד הצדק".
בינתיים זוכה האתר להתעניינות רבה. כ3,500- אנשים נכנסים אליו ביום, גם אם רבים מהם עושים את זה כדי להביע את מחאתם. אבל פייפס לא נבהל, שכן זה ממחיש לתפיסתו, את העובדה שיש מונופול מחשבתי על לימודי מזרח תיכון באוניברסיטאות בארצות הברית. ואם כך, הרי שיש חשיבות רבה באתר כמו "קמפוס ווטש".
חזה את ה11- בספטמבר
דניאל פייפס, ד"ר להיסטוריה איסלאמית ואחד המזרחנים הבולטים בארצות הברית, הוא מנהל מכון המחקר "פורום המזרח התיכון", העוסק בקידום ענייניה של ארה"ב במזרח התיכון. אחד האמצעים לכך, על פי המכון, הוא יחסים קרובים עם דמוקרטיות כמו ישראל וטורקיה.
פייפס היה בין המזרחנים הראשונים שהתריע נגד האיום של האיסלם הקיצוני וכבר בשנת 1995 כתב: "רוב אנשי המערב לא שמים לב, אבל מלחמה הוכרזה באופן חד-צדדי על אירופה ואמריקה".
את השכלתו האקדמית רכש פייפס באוניברסיטת הרווארד שבה קיבל את הדוקטורט בהיסטוריה. שש שנים למד בחו"ל, בהן שלוש שנים במצרים. עם תום לימודיו לימד פייפס באוניברסיטה של שיקאגו, בהרווארד ובקולג' של הצי האמריקני. הוא עבד בתפקידים שונים במחלקת המדינה של ארה"ב ובמחלקת ההגנה.
פייפס כתב 11 ספרים, ביניהם ארבעה על האיסלאם, האחרון בהם "האיסלאם הלוחמני הגיע לאמריקה" שיצא לאור השנה, ושלושה ספרים העוסקים בסוריה. כמו כן הוא בעל טור בעיתונים "ניו יורק פוסט" ו"ג'רוזלם פוסט" ופרשן מבוקש בתוכניות טלוויזיה. כתביו תורגמו ל18- שפות. כיום חבר פייפס בכוח המשימה המיוחד לטרור וטכנולוגיה של משרד ההגנה האמריקני.
