ממשלת ארצות הברית רוצה שנדע כי הטליבאן, שעדיין שולטים בחלק מאפגניסטן, הם מוסלמים רעים. במקום זה עליה להראות כי הם בריונים טוטליטאריים. יש הבדל עצום בין השניים.
כאשר הטליבאנים הרסו את הפסלים העתיקים בארצם בתחילת השנה. וושינגטון חזרה וגינתה את הוונדליזם כלא-אסלאמי. זה נוגד את "צווי דת האיסלאם - סובלנות כלפי דתות אחרות", דקלם דובר הבית הלבן. זוהי "פעולה של חוסר סובלנות, אשר...לפי דעתנו, אין לה קשר לאיסלאם", הצהיר קולגה שלו.
פשעי ה-11 בספטמבר הניעו את האימאם ג'ורג' וו. בוש להכריז כי "הופרו בסיסי מהות האיסלאם", אישתו הוציאה פטוואה הסוברת כי דיכוי נשים באפגניסטן "אינו עניין של ציווי דתי אמיתי".
דפי המידע של מחלקת המדינה טוענים כי הטליבאן "משתמשים באיסלאם באופן מוטעה" כדי להצדיק את המדיניות "הבלתי חוקית וחסרת הכבוד". לפקידים אמריקאים יש את החוצפה ללמד מוסלמים איך לחיות את אמונתם.
"אנחנו מקבלים את העובדה כי איסלאם הוא הדת המקובלת על רוב האפגאנים. הם יכולים לקיים אותו באיזה אופן שהם רוצים", הודה עוזר המזכיר לדרום אסיה, אך הוא הוסיף, האיסלאם שלהם "צריך לבוא בגישה סובלנית, בגישה שמקבלת אמונות אחרות".
לא מפתיע, שהטליבאן דוחים מכל וכל את התוכחות הללו. ב-1999, יומיים לאחר שביל קלינטון תיאר את יחסם לנשים, "סטייה נוראית" של האיסלאם, הם ענו: כל ביקורת לגבי זכויות הנשים המוסלמיות צריכה לבוא ממוסלמים. הקלינטון הזה איננו מוסלמי ואינו מבין מאומה באיסלאם ובמוסלמים".
כמוהו, ההצהרות המשונות של הנשיא בוש לגבי האיסלאם האמיתי ה-"בלתי-אלים" דרבן את נציג הטאליבן לענות: אני נדהם מהנשיא בוש כשהוא טוען שאין בקוראן הצדקה לג'יהאד או לאלימות בשם האיסלאם. האם הוא סוג של חוקר האיסלאם? האם אי פעם למד באמת את הקוראן?"
הטליבאנים צודקים בנקודה זו, אכן תמוה שפקידי הממשלה האמריקאית טוענים לגבי מהות האיסלאם. איך הם - לא מוסלמים ולא חוקרי האיסלאם אלא נציגים של ממשלה חילונית - יכולים ללמד מוסלמים את דתם? ובאופן מעשי, איזה מוסלמי יקבל הנחיה רוחנית מהבית הלבן?
מעניין, מדיניות ארצות הברית קובעת כי התרברבות זו בלתי מקובלת. "אל תרשה לעצמך להרצות למוסלמים על איסלאם", רשום בתזכיר פנימי של מחלקת המדינה הנושא את אישורו האישי של מזכיר המדינה. קארל אינדרפרת, בכיר לשעבר במחלקת המדינה שהיה אחראי על אפגניסטן, מסכים כי "זה לא מתאים שאלה שאינם מוסלמים ירשו לעצמם להסביר" לגבי האמונה האסלאמית והקוראן.
ברנרד לואיס, חוקר האיסלאם הידוע, אומר זאת באופן פחות דיפלומטי: "ברור כי זה חצוף מצד אלה שאינם מוסלמים לקבוע מה שמרני ומה אפיקורסי באיסלאם".
זוהי עיצה נבונה. במקום לנהל קמפיין בלתי אמין המוקיע את הטליבאן (או כל צורה אחרת של איסלאם מיליטאנטי) בדרכים דתיות, וושינגטון צריכה להיצמד לייעודה - הפוליטיקה. דיכוי, עוני, אלימות, וחוסר צדק בשלטון הטליבאן, נותנים סיבות רבות להאשים אותם, מבלי להתערב בתוקף איסלאמיותו של המשטר.
החיים באפגניסטן הם גיהינום עלי אדמות. מכות והוצאות להורג הם עניין שגרתי; לדוגמא, שמונה ילדים שהעזו לצחוק על חיילי הטליבאן נורו למוות. ב-1998, הטליבאן רצחו 600 אוזבקים כפריים במערב; בתחילת 2001, הם המשיכו בהרג 200 אזרחים מן המרכז. בכדי למנוע עריקה ל-'ברית הצפונית', הטליבאן לקחו אלפי בני משפחות של חייליהם כבני ערובה ו-400 חיילים נרצחו כדי למנוע מהם להחליף צד.
לממשלת ארצות הברית יש מסר חריף אל העולם, מסר של אינדיבידואליות, חופש, חילוניות, שלטון החוק, דמוקרטיות, רכוש פרטי. אך אסור לה להגיד משהו על קיום מצוות איסלאם אמיתי (או דת אחרת).
זכותו של הנשיא להוקיע את שלטון הטליבאן לאור העובדה שנשים "מוכות על כך שגרביהן דקות מידי. גברים נכלאים משום שלא הופיעו לתפילה משותפת". אך אל לו להביע את דעתו אם עונשים אלה מוסמכים על ידי איסלאם טהור.
