"כל אדם המוטרד ממה שקורה בעולם חייב להקדיש זמן כדי לקרוא את הקוראן." כך אנדי רוני, שדר הסי.בי.אס המפורסם, יעץ לצופים זמן קצר לאחר 9/11, וכך יעצו גם רבים אחרים.
באופן אינטואיטיבי המלצתו נשמעת הגיונית, כי הטרוריסטים בעצמם אומרים כי שהם פועלים על פי כתבי הקודש של האיסלאם.
מוחמד עטא, ראש חוליית נאשמי 9/11 החזיק קוראן במזוודה עמה טס. חמשת דפי ההוראות שנתן לחוטפים האחרים כללו הנחיות תפילה, בקשות מאלוהים, ו"שימשיכו לדקלם מן הקוראן". אוסמה בן לאדן מצטט בקביעות מן הקוראן כדי לעודד ולשכנע מאמינים.
עדים דיווחו כי לפחות אחד מאלו שניסו להתנקש בחודש שעבר בנשיא פקיסטן, פרווז מושארף, קרא בקוראן לפני שפוצץ עצמו. מתאבדי החמאס מצולמים עם הקוראן בקביעות.
הרבה אנשים שאינם מוסלמים החלו לקרוא בקוראן. מספר שבועות לאחר ה- 11 בספטמבר, המוציא-לאור הגדול ביותר של הקוראן דיווח כי המכירות הוכפלו פי חמישה; הוא נאלץ להטיס עותקים מבריטניה כדי לעמוד בדרישות. חנויות ספרים אמריקאיות דיווחו על כך שהקוראן נמכר יותר מהתנ"ך.
כל זה שימח את האיסלמיסטים. חוסאם גאברי, מהתנועה האסלאמית בבוסטון, תנועה הקשורה במימון טרור, רואה בזה שאנשים שאינם מוסלמים מעונינים להבין את הקוראן, "התפתחות טובה מאוד". אולם קריאה בקוראן היא בדיוק הדרך הלא נכונה בכדי להבין "מה קורה בעולמנו". זאת משום שהקוראן הוא:
-
מיושן. לא ניתן להבין את המשמעויות כאשר כמעט כל משפט נתון לפרשנויות, הערות, ולהערות שוליים. מסמך כזה מצריך לימוד מעמיק של תוכן, התפתחויות, ואינטרפרטציות שונות. החוקה האמריקאית היא דוגמא טובה: 'התיקון השני' מכיל באנגלית רק 27 מילים ("מליציה מאומנת היטב נדרשת לקיים את ביטחונה של מדינה חופשית, זכותם של אנשים להחזיק ולהשתמש בנשק לא תופר") אולם, הוא נתון למחקרים באורך של ספר שלם. אדם שקורה משפט זה לראשונה, אינו יכול להבין את המשמעויות.
-
מורכב וסותר. סתירות בתוך הטקסט נלמדו ויושבו במשך מאות שנים על ידי לימוד מעמיק. כמה פסוקים בוטלו והוחלפו על ידי פסוקים אחרים בעלי משמעויות סותרות. לדוגמא, פסוק 9:5 מצווה על מוסלמים שלא להרוג עובדי אלילים עד שיחלפו החודשים הקדושים ופסוק 9:36 אומר למוסלמים להילחם בעובדי האלילים במשך אותם חודשים עצמם. הקורא הארעי לא ידע איזה פסוק מביניהם קורא לפעולה. (למעשה, השני קורא לפעולה.)
-
סטטי. כתבי קודש הנם בלתי משתנים ואינם אחראים לשינויים שחלים עם השנים. אם הקוראן גורם לטרור, איך ניתן להסביר כי בשנות השישים, איסלאם מיליטנטי כמעט ולא היה קיים? הלוא הקוראן היה אותו טקסט אז והיום. יתרה מזאת, במשך 14 מאות, מוסלמים הושפעו מן הקוראן לפעול באופן אלים ופאסיווי, דתי ולא דתי, סובלני ובלתי סובלני. על כן ההיגיון דורש חיפוש במקומות אחרים מאשר בטקסט שאינו משתנה, בכדי להבין את השינויים הללו.
-
חלקי. ספרים קדושים הנם בעלי חשיבות, אך אינם יוצרים מסגרת לפעולה מיידית. קריאה בתנ"ך בלבד נותנת ראייה פנימית מוגבלת אל תוך אלף שנים של חוויות יהודיות ונוצריות; כך גם המוסלמים קראו את הקוראן באופן משתנה עם הזמן. למצוות הצניעות שאישה מוסלמית חייבת בהן, היו משמעויות מסוימות אצל נשים פמיניסטיות בשנות העשרים במצרים ומשמעויות אחרות אצל צאצאיותיהן כיום. בזמנו, כיסוי ראש נחשב לדיכוי ולאי שיתוף האישה בחיים הציבוריים. היום, לפי כותרת העיתון הבריטי, "מכוסה זה יפה". פעם, כיסוי ראש נתן לאישה תחושה שהיא אינה בן אדם שלם; היום, על פי מלותיה של עורכת מגזין אופנה, כיסוי הראש "אומר לך שאת אישה. ...שצריך להתייחס אלייך כאל אדם בעל ראש עצמאי". קריאה בקוראן בלבד מפספסת את האבולוציה המפתיעה הזו. בקיצור, הקוראן אינו ספר היסטוריה.
ספר היסטוריה, הנו ספר היסטוריה. לכן, במקום קוראן, אני ממליץ לכל מי שמעוניין ללמוד על האיסלאם המיליטנטי ועל האלימות שהוא מעודד, להבין תופעות כגון התנועה הוואהבית, המהפכה של חומייני, ואל-קעידה. היסטוריה מוסלמית ולא תיאולוגיה אסלאמית, מסבירה איך הגענו עד הלום ומה עשוי להיות בהמשך.