ב-13 במאי 1996, דיויד בוים, אמריקאי בן ה-17, עמד בתחנת אוטובוס בגדה המערבית ביחד עם עוד סטודנט, חבר לישיבה כאשר שני טרוריסטים פלשתינאים נסעו ברכבם וירו בו למוות.
אירוע טראגי זה גרם לסדרה של צעדים משפטיים שנאספו בתחילת החודש לתביעה אזרחית בבית משפט פדראלי בשיקגו, של 600 מיליון דולר, נגד חשודים מארגון החמאס, הנמצא בארצות הברית.
להלן הקשר המסועף בין שני האירועים, בדיוק 4 שנים מפרידות בין שניהם: הכל החל באוקטובר 1992, כאשר חוקקו חוקים בארצות הברית המאפשרים לקורבנות טרור לתבוע בתביעה אזרחית את האחראים.
בינואר 1995, ממשל קלינטון הכריז שהחמאס הוא ארגון טרור שניתן לעקל את נכסיו.
באפריל 1996, חוקק חוק בארצות הברית המסביר כי העברת כספים אל ארגוני טרור הנה בלתי חוקית - גם אם כסף זה נשלח כביכול לתמוך בביצוע עבודות "הומניטריות" (בתי חולים, בתי ספר) הנתמכים על ידי ארגוני טרור.
אחד מרוצחי בוים נהרג בספטמבר 1997, בפיגוע התאבדות בירושלים שבו נהרגו 5 אזרחים ונפצעו 192.
בפברואר 1998, הרוצח השני הודה ברצח בוים והרשות הפלשתינאית שפטה אותו ל-10 שנים בכלא, בעבודות פרך.
ביוני 1998 האפ.בי.איי. עיקל 1.4 מיליון דולר ברכוש (כולל חשבונות בנקים, בית, ומכונית) ממוחמד סלאח, פלשתינאי המתגורר בברידג'ביו, אילינוי, ממישהו שבאותה העת כבר ישב בכלא על העברת כספים לחמאס, וממוסד ללימודי קוראן (קיו.אל.איי) שהוא ארגון מוסלמי הנמצא באוקלואן, אילינוי.
כתב התביעה מטעם האפ.בי.איי הבהיר כי סלאח והקיו.אל.איי נחשדו בהלבנת כספים עבור החמאס: "קיו.אל.איי. וגופים או אנשים הקשורים בו, היו ככל הנראה מקור הכספים שבהם השתמש סלאח עבור הוצאות הקשורות בחמאס." דפי חשבון חושפים כי נשיא הקיו.אל.איי רשם שלושה צ'קים לסלאח על סך 6000 דולר יום אחר יום באוקטובר 1991.
לאחר שחיברו את כל הנתונים יחדיו, ב-12 במאי 2000, סטנלי וג'ויס בוים, הוריו של דיויד, הגישו תביעה אזרחית נגד כל רוצחי בנם, סלאח, קיו.אל.איי, מוסא אבו מרזוק שהוא בכיר בחמאס, ו"רשת ארגונים ראשית" בארצות הברית שזוהו כסניפים של החמאס. אלה כוללים את 'החברה המאוחדת ללימוד ומחקר', שהוא מכון מחקר באננדייל, וירג'יניה; 'קרן האדמה הקדושה לסיוע ולפיתוח' שהיא מוסד צדקה בריצ'רדסון, טקסס; 'החברה האסלאמית למען פלשתין', שהיא עמותה ללא מטרות רווח בריצ'רדסון, ועוד שני סניפים שלה.
בכוונת התובע להצביע רק על הימצאותם של קשרים כלכליים ותקשורתיים בין הארגונים האמריקאים לבין הרוצחים - ולא שארגונים אלו קנו באופן ספציפי את הנשק שבו נרצח דיוויד בוים.
הנתבעים מכחישים כל קשר: דלאל מוחמד מ'קרן האדמה הקדושה' טען כי הקרן תומכת בפליטים ובאנשים נזקקים. "אנחנו לא מוחלים על שום צורה של אלימות משום שאנחנו ארגון הומניטרי."
לתובעים ישנן שתי מטרות. הצנועה מביניהן היא פשוט ליצור תקדים, שכל תמיכה בארגון הידוע כארגון טרור, הופכת אנשים לאחראים מבחינה חוקית לפעילות הארגון. זה עשוי לשמש כהרתעה נגד תמיכה בארגונים שכאלה. נתן לואיס, עורך הדין המפורסם שמטפל בתביעה בשם משפחת בוים, אומר כי ניצחון בתביעה זו "ייתן שיניים לחוקים נגד טרור, מה שממשל קלינטון מיאן ליישם".
המטרה האמביציוזית יותר, היא להשיג גזר דין נגד הארגונים שהוזכרו. במידה והוריו של דיויד יצליחו בזאת, סטיבן אמרסון, מומחה לטרור מציין, זה "עשוי לגרום לכך שהנתבעים ייחשפו כסוכני טרור, ובכך יידחקו לשוליים. יתרה מזאת, החמאס מגייס כשליש מהכנסותיו בארצות הברית, אם כספים אלה ייפסקו, זה מה שיפחית את יכולות הטרור של החמאס."
ישנם תקדימים להפסקת הזרמת כספים אל קיו.אל.איי. ואל קבוצות אחרות, אלה אינם חלומות באספמיה: 'מרכז משפטי לעוני בדרום' ניצח לפני מספר שנים במשפט דומה נגד ה'קלו קלאקס קלאן', וייבש את הארגון פיננסית, בכך החליש בצורה משמעותית את פעילותו.
אולם, במידה ומשפחת בוים תפסיד, הנאשמים יזוכו מאשמה, החמאס יקבל בסיס אמריקאי מאושר חוקית, וחוקים נגד טרור יצטיירו כחלולים.
הרבה, אם כן תלוי במשפט זה בשיקגו.
