מה תהיה ההשפעה לטווח ארוך של התקיפה במרתון בוסטון והמרדף בסגנון סרטי אקשן שנערך בעקבותיה? הבה נתחיל במה שלא יושפע מכך: האירוע לא ייצור אחדות דעים בקרב האמריקנים. אם הסיסמה "אנו עומדים מאוחדים" החזיקה מעמד כמה חודשים לאחר 11 בספטמבר, הקונצנזוס לאחר האירועים בבוסטון יהיה חמקמק. האירוע במרתון לא יוביל להגברת סידורי האבטחה כפי שנהוג בישראל ולא למוכנות גדולה יותר בטיפול באלימות הקטלנית הג'יהאדיסטית הבאה. הוא לא יסיים את המחלוקת בנוגע למניעים שמאחורי אלימות חסרת הבחנה של מוסלמים נגד לא־מוסלמים, ובהחלט לא יסייע לפתור את הוויכוחים הנוכחיים על הגירה או על נשק.
מה שהמתקפה כן תעשה הוא דבר חשוב מאוד - היא תניע חלק מאזרחי המערב להסיק שהאיסלאמיסטיות היא איום על אורח חייהם. כל תוקפנות מוסלמית נגד לא־מוסלמים - פיזית או תרבותית - מגייסת עוד פעילים למען מטרה אנטי־ג'יהאדיסטית, עוד מצביעים למפלגות המהפכניות ועוד תורמים למען מטרות אנטי־איסלאמיסטיות.
"חינוך על ידי רצח" הוא השם שנתתי לתהליך הזה ב־2002; אנו, שחיים במדינות דמוקרטיות, לומדים בצורה הכי טובה על איסלאמיזם כאשר דם נשפך ברחובות. כלפי המוסלמים היה מלאי עצום של רצון טוב בגלל הדנ"א המערבי הכולל סימפתיה לזרים, למיעוטים ולעניים. האיסלאמיסטים פוררו את הרצון הטוב הזה על ידי עיסוק במעשי זוועה או בהתבטאויות מתנשאות ומעל לכל - מעשי טרור שתופסים כותרות משנים דעת קהל יותר מכל דבר אחר.
עברתי תהליך כזה בעצמי. ביושבי במסעדה בשווייץ ב־1990, שירטטה לפניי בת־יאור (שם העט של הסופרת הבריטית ג'יזל ליטמן) את חששותיה בנוגע לשאיפות האיסלאמיסטיות באירופה, אך אני חשבתי שהיא היסטרית. סטיבן אמרסון התקשר אלי ב־1994 לספר לי על המועצה ליחסים אמריקניים־איסלאמיים (CAIR), אך אני בתחילה לקחתי את הנושא בעירבון מוגבל. כמו אחרים, הייתי צריך זמן להפנים את מלוא גודלו של האיום האיסלאמיסטי במערב.
אזרחי המערב בהחלט מתעוררים לנוכח האיום הזה. אפשר לחוש במגמות הללו באופן ברור אם מתבוננים בהתפתחויות באירופה, אשר בנושאי הגירה, איסלאם, מוסלמים, איסלאמיזם ושריעה (ההלכה המוסלמית) מקדימה את צפון אמריקה ואת אוסטרליה בערך ב־20 שנה. סימן אחד לשינוי הוא גדילתן של תנועות פוליטיות הממוקדות בנושאים הללו, כולל מפלגת העצמאות הבריטית, החזית הלאומית בצרפת, מפלגת העם בשווייץ, מפלגת החירות של חרט וילדרס בהולנד ועוד. באופן בולט במיוחד, לאחרונה מפלגת העצמאות הבריטית הגיעה שנייה בבחירות הביניים שנערכו באחד המחוזות בבריטניה, ובכך הגדילה את חלקה בהצבעה מ־4 אחוזים ל־28 אחוזים וגרמה למשבר במפלגה השמרנית.
סקרים שונים, שנערכו במהלך השנים האחרונות בין השאר בצרפת ובגרמניה, מראים החמרה ניכרת בדעת הקהל בנושאים הקשורים ביחס לאיסלאמיסטים ולפעולותיהם. תקיפות מרובות נפגעים הנעשות על ידי מוסלמים, למשל, פיצוץ המטענים המאולתרים בבוסטון, מגבירות את המגמה הזו, וזו המשמעות האסטרטגית העיקרית שלהן.
