"פליטת פה היא אמירת האמת של הפוליטיקאי " הביטוי שטבע מיכאל קינסלי (1992), הפך לחלק מאוצר המילים הפוליטי השגור במסדרונות וואשינגטון. פליטת פה גוררת מבוכה והתנצלות, בעיקר מפני שהיא מביעה מה שכל אחד יודע, אך לא רוצה להגיד.
היתה זו פליטת פה, כאשר, באפריל אשתקד, הנשיא בוש השיב על השאלה, אם הוא יפרוס כוחות צבא אמריקניים כדי לעזור לטיוואן להגן על עצמה כנגד סין. בוש ענה שהוא יעשה "כל מה שידרש". הוא הודה במה שאף נשיא לפניו מאז 1979 לא אמר, גם אם כולם חשבו באותו האופן. הבית הלבן מיהר להתנצל, לתרץ ולהחליף נושא, אך האמת יצאה לאור.
היתה זו פליטת פה, כאשר, באוקטובר, שר ההגנה האמריקאי דונאלד רמספלד הודה שהכוחות האמריקניים אולי לא יתפסו את אוסמה בן לאדן "העולם גדול, יש הרבה ארצות, יש לו הרבה כסף, הרבה אנשים שתומכים בו ואני פשוט איני יודע אם נצליח". אחרי שההערתו עשתה כותרות, רמספלד נסוג והיביע ביטחון מלא בחיילים האמריקנים. לגבי הצהרתו הקודמת הוא מלמל "מדי פעם אני מניח, דברים יוצאים מפי לא בדרך הנכונה". אך למעשה הודה במה שכל אחד ידע.
היתה זו פליטת פה, כאשר, בינואר, הסי אן אן קדמה את התוכנית החדשה של פאולה זן 'בוקר אמריקאי' באמצעות פירסומת המלווה בקול של גבר המתאר אותה כ"כוכב חדשות הבוקר, פרובוקטיבית, חכמה מאוד ואפילו סקסית." המילה סקסית לוותה בצלילי רוכסן ניפתח. רשת הסי אן אן מיהרה להתנצל, תרצה והחליפה נושא. אך הפירסומת אישרה מה שכל אחד ידע – יופי וסקס אפיל הם שיקול מפתח בקריירה של כוכב חדשות.
פליטת פה אחרת ארעה לפני כמה שבועות, כאשר דובר הבית הלבן, ארי פליישר, אמר דבר אמת בלתי רגיל במפגש לא רשמי עם עתונאים. בהתייחסו לועידת קמפ דויד של אמצע שנות האלפיים, פליישר העלה טיעון בעל תוקף (אם כי, יש להודות, לא בדרך אלגנטית במיוחד). "חשוב להיות זהיר באזור" והוא ממשיך "להתקדם בקצב מעשי שניתן להשגה, ולא לפתח ציפיות שוא בניסיון להשיג דבר אשר הצדדים אינם יכולים להסכים לו. מאחר שהכישלון הוביל לאכזבות התוצאה היא אלימות."
פליישר לא הזכיר מפורשות, את שמו של ביל קליטון, אך משרד הנשיא הקודם יצא מיד בהצהרה המגנה את הערותיו "המצערות" של פליישר. כך תחת לחצם של הנשיא בוש עצמו, פאוול וקונדוליסה רייס, פליישר נסוג לאחור במהירות. "באופן מוטעה הצעתי שהאלימות הגוברת במזרח התיכון מיוחסת למאמצי השלום שהתקיימו בשנת 2000. זו איננה עמדת הממשל." אך פליישר רק הצהיר מה שאחרים חושבים. כפי שדיווחו חדשות הבוקר של הסי בי אס: בדעתו זו "מחזיקים אנשים רבים בממשל בינם לבין עצמם, כולל הנשיא בוש".
חשוב יותר, הניתוח שלו הוא מדויק להפליא. הדפלומטיה היומרנית עד טירוף, שטופחה על ידי קלינטון ומפלגת העבודה הישראלית, השיגה תוצאות הפוכות מהצפוי. ועידת קמפ דויד היתה אמורה להביא את הסכסוך הפלסטיני-ישראלי לסיומו, אך למעשה עודדה גל תוקפנות פלשתינית, חסר תקדים, נגד ישראל, שהולך ומתגבר.
להבחנתו של פליישר השלכות נרחבות. לפני שממשלת ארה"ב תשעט אחרי תוכנית שלום אחרת (כגון זו האבסורדית של נסיך הכתר הסעודי), יש מקום להעריך בזהירות את מחיר הכישלון. ועידת קמפ דויד נושאת, לכל הפחות, באחריות חלקית לאלף מאתיים הרוגים; מה יהיה מחירה של הדפלומטיה באספמיה הבאה?
