אלה מאתנו המתנגדים לשריעה נשאלים לעיתים מדוע השריעה היא בעייתית מאחר וחברות מערביות מודרניות למדו מזמן לחיות עם ההלכה היהודית. זו היתה אחת הטענות המרכזיות של אלה שביקשו להעניק לשריעה מעמד משפטי ביישוב סכסוכים באונטריו ב-2005.
התשובה היא פשוטה: קיים הבדל מהותי בין השניים. האיסלאם היא דת מסיונרית, בשונה מן היהדות. איסלאמיסטים שואפים לכפות את חוקי האיסלאם על כל בני האדם, לעומת יהודים שומרי מצוות המבקשים לשמור את חוקי היהדות בעצמם ותו לא.
שתי דוגמאות מבריטניה שהתפרסמו לאחרונה מצביעות על האופי האימפריאליסטי של החוק האיסלאמי.
הראשונה מתייחסת למרכז הסיעוד על שם המלכה (QCC), בית אבות ומרכז סיעודי בעיירת הפחם מולטבי, ארבעים מייל ממזרח למנצ'סטר. נכון לעכשיו, על פי הדיילי טלגרף, אין ולו מוסלמי אחד מבין 37 העובדים ו-40 הדיירים במוסד. למרות טענת ההנהלה שהמוסד מכבד את "האמונות הדתיות וערכי התרבות" של דייריו, בעל המוסד מאז 1994, זולפיקאר עלי ח'אן, החליט על דעת עצמו שמהשנה המוסד יזמין את הבשר שהוא צורך מאיטליז חלאל.
עקב החלטתו זו, שנתקבלה בחשאי, נמנע מהגימלאים לאכול מאכלים רבים המבוססים על בשר חזיר: קותל חזיר עם ביצים, נקניות מבשר לבן, פשטידת חזיר ועוד. ההחלטה עוררה כעס רב. קרוב משפחתו של דייר אחד הגיב "זוהי שערוריה. לקשישים המאכלסים את המוסד מגיע יחס הגון יותר בשנותיהם האחרונות... פשוט מדהים שיימנעו מהם מאכלים האהובים עליהם בשל הגחמה של איש זה". אחד מאנשי הצוות אמר ש"זה פשוט לא מקובל שמישהו יכפה את אמונותיו ודעותיו התרבותיות על אחרים בצורה כזו".
כאשר נשאל על כך, ח'אן השיב באופן לא משכנע שהוא הזמין בשר חלאל עבור אנשי צוות מוסלמיים (אלא שאנשי צוות כאלה אינם קיימים). לאחר מכן הוא שינה כיוון: "אנו נזמין כל סוגי הבשר" ואף הסכים שאין לכפות אמונות דתיות על אחרים. הנסיגה שלו לא שיכנעה עובד לשעבר שהביע את חששו שח'אן "מתכוון להגיש אך ורק בשר חלאל בבית האבות, אלא שנאלץ לשקול את צעדיו שוב בעקבות המהומה".
דוגמה נוספת של כפיית השריעה על לא-מוסלמים מגיעה מדרום-מערב אנגליה. המשטרה באייבון וסאמרסט, המפטרלת בערים בריסטול ובאת' ואזורים נוספים, הנפיקה לאחרונה חיג'אבים לשוטרות. החיג'אבים, העולים 13£ ליחידה, הונפקו ביוזמת שתי קבוצות מוסלמיות, ונושאים את סמל המשטרה המקומית.
הנפקת חיג'אבים בבריטניה כחלק ממדים רשמיים אינה תופעה חדשה – משטרת לונדון היתה החלוצה בתחום זה, ובעקבותיה משטרות נוספות, לפחות שירות כבאות אחד ואף רשת הריהוט אייקיאה נהגו כן. מה שמייחד את החיג'אבים של משטרת אייבון וסאמרסט היא העובדה שאלה נועדו לא רק לשוטרות מוסלמיות הדוקות אלא אף לשוטרות לא-מוסלמיות, בפרט בכניסתן למסגדים.
לדעת רשאד עזאמי מהאגודה האיסלאמית של באת', החלטת המשטרה היא צעד "משביע רצון ביותר". אחת השוטרות הלא-מוסלמיות שקיבלה חיג'אב משלה, מפקחת-משנה ג'קי רוברטס, אמרה ש"זהו תוספת מאוד חיובית למדים, ואני בטוחה שהיא תתקבל בברכה אצל שוטרות רבות".
[הסופרת הידועה בת-יאור כינתה בשם "דימיות" מצב בו לא-מוסלמים נכנעים לתכתיבי האיסלאם. את יחסה המתלהב של מפקחת-משנה ג'קי רוברטס לחיג'אב ניתן לכנות "דימיות מתקדמת".]
"בריוני החיג'אב", כפי שמכנה אותם דוד רוסין מאיסלאמיסט ווטץ', המאלצים נשים לא-מוסלמיות להתכסות, הינם רק סוג אחד של איסלאמיסט המבקש לכפות את חוקי השריעה על המערב. איסלאמיסטים אחרים מתמקדים במניעת שיח חופשי בנושאים כגון מוחמד והקוראן, מוסדות איסלאמיסטיים או מימון הטרור; אחרים פועלים לחייב בתי ספר, בתי חולים ובתי סוהר ציבוריים להתיישר לפי תכתיבי החוק האיסלאמי, שלא לדבר על מוניות ובריכות שחייה ציבוריות. מאמציהם אינם תמיד מוכתרים בהצלחה אך בגדול הם מצליחים לשנות, ובקצב מהיר, את הנחות היסוד בחברות מערביות בכלל ובחברה הבריטית בפרט.
נשוב לבשר חזיר: היהדות והאיסלאם מתעבות את בשר החזיר, ועל כן איסור זה מספק השוואה ישירה ומאלפת בין שתי הדתות. בפשטות, יהודים מקבלים את העובדה שלא-יהודים אוכלים בשר חזיר אבל מוסלמים מסרבים לקבל זאת ומשתדלים למנוע את צריכתו. וזה, בקיצור, מסביר מדוע המוכנות של המערב להסתדר עם ההלכה היהודית אינה רלבנטית ביחס לשריעה, ומדוע חובה להתנגד להשלטת השריעה ברשות הרבים.
עדכון מ-5 באוגוסט 2009: בעיתון הבריטי דיילי מייל דווח:
שלוש שוטרות נצטוו להתלבש כמו נשים מוסלמיות כדי לחוש את הדבר על בשרם. הן לבשו בורקות מסורתיות כחלק מתוכנית לשפר את עבודת המשטרה עם הקהילה המוסלמית... השוטרות, סמ"ל דב לנרד, סמ"ל דב פיקרינג וקצינת תמיכת הקהילה הלן טרנר, כולן משפילד, נתלוו לארבע נשים כדי לסייע להן ללמוד על האמונה המוסלמית בסיור שקיימו בעיר....
דוברת המשטרה אמרה שמטרת התרגיל, שכונה "בנעליים שלך היום", היא לשפר את עבודת המשטרה עם הקהילה המוסלמית בנפת שפילד. "תרגיל זה הוא רק פעולה אחת מיני רבות שמשטרת דרום שפילד מתכננת עם קהילות ומנהיגי קבוצות מיעוטים לחזק את הקשר בינינו, לתמוך בשונות ולעודד את האינטיגרציה, במטרה ליצור חברה בטוחה ומלוכדת יותר", הוסיפה. אך לדבריה אין תוכניות להרחיב את הפעילות כך ששוטרים או שוטרות יתלבשו בלבוש המסורתי של קבוצות מיעוטים נוספים...
סמ"ל לנרד ציינה שהחוויה נתנה לה כלים להבין טוב יותר כיצד מרגישות נשים מוסלמיות היוצאות לרשות הרבים "בלבוש התואם את אמונתן".
אולי הצעד הבא יהיה לבישת הניקאב (מסווה על הפנים) לשוטרות בריטיות לא-מוסלמיות?
עדכון מ-10 באוגוסט 2009: דוד רוסין, שהוזכר למעלה, מביא ב" Western Dhimmitude: Voluntary vs. Involuntary" שתי דוגמאות אחרות ומסיק מתוכן מסקנה שונה.
