האפיפיור בנדיקט מבקר את האיסלאם

"הראה לי דבר מה חדש שהביא מוחמד, ושם תמצא רק דברים רעים ובלתי הומניים, כגון ציוויו להשליט את הדת שהטיף לה בחרב".

מילים אלו, שנאמרו לפני שש מאות שנים על ידי הקיסר הביזנטי מנואל פאליאולוגוס השני בדו-שיח שקיים עם מלומד איראני, מביאות אותנו להעיר שלוש הערות.

האפיפיור בנדיקט הששה עשר הביא את הציטוט הנ"ל, בלי לאשר או לגנות את הדברים, בנאומו האקדמי "אמונה, הגיון והאוניברסיטה: זכרונות והרהורים" שנשא בגרמנית בשבוע שעבר. הנאום שימש לו במה לביקורתו המלומדת על ההבנה המערבית של מושג ההגיון מאז ההשכלה.

האם היו לו כוונות נוספות? ראש המסדר הבנדיקטי, ראש המנזר נוטקר וולף, הבין את דברי האפיפיור כ"רמז ברור ל[נשיא איראן מחמוד] אחמאדינז'אד". מקורות בותיקאן אמרו לסנדיי טיימס הלונדוני שבנדיקט ביקש "להקדים תרופה למכה בצורת מכתב תוקפני לאפיפיור מאת נשיא איראן. זו הסיבה שציטט מעימות עם פרסי".

הערה הראשונה: בנדיקט אמנם שיחרר הערות עמומות, אמירות תמציתיות, וכעת ציטוט מעורפל זה, אך עד כה לא מסר את עמדתו – הדרושה כל כך – בנוגע לנושא קריטי זה של האיסלאם. יש לקוות שהצהרה כזו נמצאת כבר בצנרת.

גם אם כוונת האפיפיור אינה ברורה, דבריו עוררו את הזעם הכמעט צפוי מראש בעולם המוסלמי. שלטונות פוליטיים ודתיים כאחד גינו את הנאום; יש שקראו לאלימות.

• בבריטניה, בעת שהנהיג עצרת מחוץ למינזר ווסטמינסטר, אנג'ם צ'ודארי מאל-גוראבעה דרש שהאפיפיור "יהיה נתון לעונש מוות".
• בעיראק, צבא המוג'אהאדין איים "לרצץ את הצלבים בביתו של הכלב מרומא", וקבוצות נוספות שיגרו איומים מבעיתים.
• בכוויית, אתר אינטרנט חשוב קרא לנקמה אלימה כנגד קתולים.
• בסומליה, המנהיג הדתי אבובוכאר חסאן מאלין האיץ במוסלמים "לצוד" את האפיפיור ולהורגו "במקום".
• בהודו, אימאם מוביל, סייד אחמד בוכארי, קרא למוסלמים להגיב "באופן כזה שיכריח את האפיפיור להתנצל".
• אישיות בכירה באל-קאיידה הודיע כי "חוסר הנאמנות והרודנות של האפיפיור ייעצרו רק באמצעות התקפה רבת-מימדים".

תגובת הותיקאן היתה להקים מערך אבטחה מסביב לאפיפיור, צעד יוצא דופן וללא תקדים. במקומות מרוחקים יותר, ההסתה הביאה לאלימות; מן הסתם זוהי רק ההתחלה. שבע כניסיות הותקפו ביש"ע, ואחד בבצרה בעיראק (האחרון הוליד את הכותרת אירונית זו בבלוג ה'רד סטייט': "האפיפיור רומז שהאיסלאם הוא דת אלימה...מוסלמים מפוצצים כנסיות"). הרצח של נזירה איטלקית בסומליה ושל שני בני אדם מעדת האשורים בעיראק ככל הנראה קשורים גם הם לפרשה.

הערה שנייה: סבב חדש זה של זעם, אלימות ורצח מצד מוסלמים הוא כבר דבר שבשיגרה. המקרים הקודמים אירעו ב-1989 (כתגובה לרומן של סלמן רושדי 'פסוקי השטן'), ב-1997 (כאשר בית המשפט העליון של ארה"ב סירב להוריד דמותו של מוחמד בתצוגה), ב-2002 (כאשר ג'רי פולוול כינה את מוחמד 'טרוריסט'), ב-2005 (הפרשה המזוייפת של הורדת הקוראן באסלה) ובפברואר 2006 (פרשת הקריקטורה הדנית).

מנהיגים בותיקאן ביקשו לרכך את הציטוט של האפיפיור, וכך גם הגינוי שהשמיע כלפי מושג הג'יהאד. דובר האפיפיור, פדריקו לומברדי, טען שבנדיקט לא התכוון "לפרש את האיסלאם כאלים...בקרב האיסלאם ישנן עמדות שונות וקיימות עמדות רבות שאינן אלימות". מזכיר המדינה, החשמן טרסיסיו ברטונה, ציין שהאפיפיור "חש צער עמוק שקטעים מסויימים בנאומו היו יכולים להשמע כפוגעים אצל המאמינים בדת האיסלאם".

ואז, בצעד שיתכן שהוא ללא תקדים בהיסטוריה של מוסד האפיפיורות, בנדיקט התנצל בחצי פה, כפי שנוהגים רבים לעשות כאשר מופעלים עליהם לחצים. "אני מצטער צער עמוק בשל התגובות בארצות מסויימות למספר קטעים בנאומי" – כך לפי התרגום הרשמי של הותיקאן לאנגלית – "שהובנו כפוגעים ברגשותיהם של מוסלמים. דברים אלה היו, למען האמת, ציטוט מתוך טקסט מימי הביניים, ואינם משקפים כלל את דעתי האישית".

אך במקור האיטלקי, בנדיקט אמר רק "סונו ראמאריקטו", שפירושו "אני מאוכזב" או "צער לי".

הערה שלישית: לתגובה הנזעמת של המוסלמים יש מטרה: לאסור ביקורת על האיסלאם מצד נוצרים ועל ידי כך לכפות את הנורמות של השארייעה על המערב. אם המערב ייכנע ויקבל על עצמו מושג מרכזי זה בחוק האיסלאם, זו תהיה ללא ספק רק ההתחלה. על כן העמידה על הזכות להתבטא באופן חפשי ביחס לאיסלאם היא נדבך קריטי במאמץ למנוע השלטת סדר איסלאמי על העולם.

הרשמ/י לרשימת תפוצת דוא"ל השבועי של דניאל פייפס בעברית