לאור טענותיה של תורכיה שהושמעו לאחרונה ולפיהן רצועת עזה היא "בית כלא תחת כיפת השמים" בשליטת ישראל, ישנה חשיבות מיוחדת לתאריך של היום, יום השנה לפלישת תורכיה לקפריסין.
מדיניות תורכיה כלפי ישראל, שבעבר היתה חיובית מאוד עד כדי דיונים על חתימת ברית פורמלית, הצטננה מאוד מאז עליית האיסלאמיסטים לשלטון באנקרה ב-2002. העוינות התורכית הפכה מפורשת בינואר 2009 בזמן מלחמת ישראל-חמאס. ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן גינה בלשון חריפה ביותר את מדיניות ישראל "המבצעת מעשים בלתי אנושיים שיביאו אותה לחיסול עצמי". הוא אף דיבר בשם האל ("אללה... יעניש אלה הדורסים על זכויותיהם של חפים מפשע"). אשתו, אמין ארדואן, שחררה את נצרת לשונה באומרה שמעשי ישראל הם כה נוראיים "שלא ניתן לתארם במילים".
התקפותיהם המילוליות היו סימן לבאות: העלבת נשיא ישראל, מתן סיוע ל'משט החירות' והחזרת השגריר התורכי.
הזעם התורכי מעלה שאלה: האם מעשיה של ישראל ביחס לעזה הם אכן גרועים ממעשיה של תורכיה בקפריסין? השוואת המקרים מלמדת שלא כך המצב. להלן כמה העובדות:
- · בפלישה לקפריסין ביולי-אוגוסט 1974, התורכים השתמשו בנפלם ו"זרעו אימה" בקרב תושבי האי היווניים – כך לפי דיווח של Minority Rights Group International. לעומת זאת, ב"קרב העז" לכבוש את עזה, ישראל השתמשה בכלי נשק קונבציונליים בלבד וכמעט שלא היו נפגעים אזרחיים.
- הכיבוש של 37% משטח האי שבא בעקבות הפלישה מהווה "טיהור אתני בכוח הזרוע" לדברי וויליאם מלינסון במחקר שראה אור לאחרונה מטעם אוניברסיטת מינסוטה. לעומת זאת, אם ניתן להאשים את שלטונות ישראל בטיהור אתני בעזה, הרי שמדובר בעמם, היהודים, ב-2005.
- ממשלת תורכיה מקדמת "מדיניות של השתלטות והתיישבות", בלשונו של מלינסון, באדמות יווניות לשעבר בצפון קפריסין. ב-1973 תושבי קפריסין התורכיים מנו כ-120,000 בני אדם; מאז כ-160,000 אזרחי תורכיה התיישבו על אותן אדמות. כיום לא נשאר יישוב יהודי אחד בעזה.
- אנקרה מנהלת את השטח שבשליטתה כבעל הבית לכל דבר. לדברי פוליטיקאי תורכי בכיר, בולנט אקרצה, "צפון קפריסין נשלטת ומנוהלת כאילו מדובר באזור מאזורי תורכיה". החמאס, אויב של ישראל, שולט בעזה.
- התורכים הקימו מסגרת אוטונומית פיקטיבית המכונה "הרפובליקה התורכית של צפון קפריסין". תושבי עזה נהנים מאוטונומיה אמיתית.
- החומה החוצה את האי מונעת כניסתם של תושבים יווניים שומרי חוק מצפון קפריסין. הגדר של ישראל מונעת כניסתם של מחבלים פלשתיניים.
ואסור לשכוח את עיר הרפאים פמגוסטה. מעשי התורכים שם מזכירים את סוריה תחת שלטון משפחת אסאד הבריונית. לאחר שחיל האויר התורכי הפציץ את עיר הנמל הקרפרסאית, כוחות תורכיים החלו להשתלט עליה. האוכלוסיה היוונית כולה (שחששה מטבח) נסה על נפשה. חיילים תורכיים הקימו מיד גדר מסביב לחלק המרכזי של העיר, הנקראת ורושה, ולא איפשרו לנפש חיה להתגורר שם.
עיר יוונית זו, המתפוררת לאטה, מאפשרת נסיעה ביזארית במנהרת הזמן. סטיבן פלאוט מאוניברסיטת חיפה ביקר במקום ומדווח: "דבר לא השתנה... מסופר שבסוכנויות הרכב בעיר הרפאים עומדות מכוניות דגמי 1974 עד עצם היום הזה. במשך שנים לאחר אונס העיר פמגוסטה, אנשים סיפרו שניתן עדיין לראות נורות הממשיכות לדלוק בחלונות של הבתים הנטושים".
מעניין לציין שבמזרח התיכון קיימת עיר רפאים נוספת מקיץ 1974. 24 ימים לפני הפלישה התורכית לקפריסין, כוחות ישראליים פינו את עיר הגבול קונייטרה והעבירו אותה לידי שלטונות סוריה. גם במקרה זה חאפז אל-אסאד החליט מסיבות פוליטיות לאסור את איכלוס המקום. כעבור עשרות שנים, העיר ריקה מאדם, אנדרטה לעוינות.
לטענת ארדואן, אין לראות בחיילי תורכיה בצפון קפריסין כח כובש; הם נמצאים שם בשל "תפקידה של תורכיה כמעצמה עריבה". פשר מילים אלו אינו ברור, אבל מסתבר שעל העולם הרחב אי אפשר לעבוד. כשם שאלביס קוסטלו החליט לאחרונה שלא להופיע בתל אביב כדי למחות "נגד סבלם של [הפלשתינים] החפים מפשע", כך נהגה ג'ניפר לופז שביטלה הופעה בצפון קפריסין במחאה נגד "הפרות של זכויות אדם" שם.
בקיצור: צפון קפריסין מזכירה את סוריה ודומה ל"בית כלא תחת כיפת השמים" יותר מרצעות עזה. כמה מגוחך שתורכיה הצבועה, שמדיניותה בפקריסין בעייתית הרבה יותר מזו של ישראל בעזה, עושה כמעשה זמרי ומבקשת שכר כפנחס. במקום לדחוף את אפם לענייני עזה, מנהיגי תרוכיה צריכים לסיים את הכיבוש הבלתי חוקי וההרסני שבמשך עשרות שנים מחלק את קפריסין באופן כה טרגי.
