בנאום שנשא ב-6 באוגוסט עוזרו של ברק אובמה לבטחון המולדת ולוחמה בטרור, ג'ון ברנן, "גישה חדשה לאבטחת אמריקנים", זכינו לתיאור ממצה של משגי המדיניות הנוכחיים והעתידיים של הממשל האמריקני.
יש לציין, קודם כל, את נימת הרצאתו בפני המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון. דומה שהמונח "פולחן אישיות" בהחלט תואם את העובדות: בהרצאה בת 5000 מילים ברנן הזכיר "הנשיא אובמה", "הוא", "שלו" או "הנשיא" 90 פעם. ברנן, למרבה הדאגה, ניכס כמעט כל חשיבה ומדיניות שבהרצאתו לחכמתו של 'האיש'. נאומו הדוחה הזכיר פקיד צפון קוריאני החולק כבוד ל'מנהיג האהוב'.
כשיורדים לפרטים המצב אינו טוב יותר. באופן יסודי, ברנן קרא לפייס טרוריסטים: "גם בשעה שאנו מגנים ומתנגדים לשיטות הפסולות הנקוטות בידי טרוריסטים, עלינו להכיר בצרכים ובהתמרמרויות הלגיטימיים של בני אדם מן השורה שאותם טרוריסטים טוענים לייצג". אני תוהה אילו צרכים והתמרמרויות, לדעת ברנן, מייצג אל קאיעדה?
ברנן תיאר בזהירות איום המתחלק לשניים: "אל קאעידה ובעלי בריתו", ו"קיצוניות אלימה". אלא שהדבר ברור שהראשון אינו אלא חלק מן האחרון. טעות זו מפריכה את הניתוח שלו מן היסוד.
הוא גם דחה על הסף כל קשר בין "קיצוניות אלימה" לאיסלאם: "כאשר אנו משתמשים במונח הלגיטימי ג'יהאד, שפירושו להטהר או ליזום מאבק קדוש למען מטרה מוסרית, אנו עלולים להעניק לרוצחים אלו אותה לגיטימציה דתית שהם כה תאבים לה אך בהחלט אינה מגיעה להם. גרוע מכך, השימוש במונח זה עלול לתמוך בטענה כאילו ארה"ב נלחמת באיסלאם עצמו".
קטע זה הינו למעשה טיעון ממוחזר של האיסלאם הרדיקלי גופו – "חלק ממסע של דיסאינפורמציה ותרמית ברמה האסטרטגית" לדברי סגן אלוף ג'וסף מאיירס ממכללת הפיקוד של חיל האויר של ארה"ב – שפותח בידי האחים המוסלמים. תיאוריה זו, שהופרכה כבר ב-2007 בידי רוברט ספנסר, מבחינה בין ג'יהאד טוב וג'יהאד רע, ומכחישה כל קשר בין האיסלאם לטרור.
מטרת פרשנות זו, המבוססת על רמאות עמוקה במחשבה תחילה, היא לבלבל לא-מוסלמים ולהרויח זמן לאיסלאמיסטים. הממשל של ג'ורג' בוש, עם כל הטעויות שהיה אחראי להן, לא נכנע לתחבולה זו. כעת ברנן מודיע לנו שהמדיניות של הבוס שלו מבוססת עליה.
היו גם סימנים מדאיגים של תיפקוד כושל. למדנו שאובמה סבור כי נשק גרעיני בידי טרוריסטים הוא "האיום המיידי והקיצוני ביותר לבטחון העולם". יפה. ותגובתו? שלושה צעדים חלושים וכמעט חסרי משמעות: "הובלת המאמץ לחיזוק המשטר הבינלאומי נגד הפצת נשק גרעיני, פתיחת מאמץ בינלאומי לאבטח את החומרים הגרעינים הפגיעים בעולם... וארגון פיסגה בינלאומית לענינים גרעיניים".
ברנן גם מתקשה בחשיבה הגיונית. הנה דוגמה אחת, בליווי ציטוט ארוך.
"עוני אינו גורם לאלימות וטרור. חוסר השכלה אינו גורם לטרור. אך כשם שאי אפשר לתרץ הרג של חפים מפשע בכוונה תחילה, כך אי אפשר להכחיש שכאשר לילדים אין תקוה לחינוך, כשלצעירים אין תקוה למצוא עבודה והם חשים מנותקים מן העולם המודרני, כאשר ממשלות אינן מספקות את הצרכים הבסיסיים של בני עמם, אנשים עלולים להיות מושפעים יותר מאידיאולוגיות של אלימות ומוות".
בסיכום: עוני וחוסר השכלה אינם גורמים לטרור, אך בהעדר חינוך ועבודה אנשים עלולים להיות מושפעים יותר מן הרעיונות המובילים לטרור. היכן ההבדל? אוי לנו כאשר הבית הלבן מוכן לקבל חשיבה חסרת הגיון במקום ניתוח רציני.
זאת ועוד – הבה נתמקד באמירה כי "כאשר ממשלות אינן מספקות את הצרכים הבסיסיים של בני עמם, אנשים עלולים להיות מושפעים יותר מאידיאולוגיות של אלימות ומוות". יש כאן שתי טעויות בולטות. ראשית, אמירה זו בנויה על הפיקציה הסוציאליסטית שממשלות מספקות צרכים בסיסיים. לא ולא. חוץ מכמה מדינות עתירות סחורות, ממשלות מספקות ומגינות על מסגרות חוקיות, אבל השוק הוא המספק את הצרכים.
שנית, כל המחקרים בנושא מצביעים על כך שאין קשר בין לחץ אישי (עוני, חוסר השכלה ואבטלה) והמשיכה לאיסלאם הרדיקלי. אדרבה, העברות ההון והעושר הענקיות למזרח התיכון מאז 1970 רק תרמו לעלייתו של האיסלאם הרדיקלי. הממשל מבסס את מדיניותו על שקרים.
היכן, כמו שאומרים, המבוגר האחראי? יישום המדיניות המוטעית שברנן מתאר מסכן את האזרחים, האינטרסים ובעלי הברית של ארה"ב. התוצאות המרות של טעויות אלו תתגלנה עד מהרה.
