כשהושקה רשת הטלויזיה המוסלמית 'ברידג'ז TV' ב-2004 בבאפלו, ניו יורק, היא זכתה בתמיכתו הנלהבת של יועץ התקשורת של מזכיר המדינה קולין פאוול, סטוארט הולידיי: "אני משבח את רצונכם לטפח הבנה וסובלנות". ברידג'ז זכתה לסיקור נלהב בתקשורת, לתמיכה חסרת-ביקורת באקדמיה, וברכות מענקי ספורט דוגמת מוחמד עלי וחאכים אולוג'וואן.
אך למעשה, למן היום הראשון, ברידג'ז נבנתה על תשתית של שקרים.
במישור הפוליטי, הסיבה להקמתו היתה הטיעון חסר-השחר שמוסלמים בארה"ב סובלים מדעות קדומות ומופלים לרעה. טיעון זה זכה לגירסה רשמית ב-2000 כאשר הסנט גינה בחריפות את ה"אפליה" ו"הרדיפה" כלפי קהילת המוסלמים האמריקנית – כזב מעליב אז והיום.
במישור הרעיוני, רשת ברידג'ז היתה מעשה הונאה; היא העמידה פנים כאילו היתה מתונה, אך למעשה היתה שחקן נוסף ב"שדולה הוואהבית". הרשת זכתה בתמיכתם של שורה ארוכה של אישים איסלאמיסטיים ידועים לשמצה בארה"ב (ניהאד אוואד, איברהים הופר, עקבאל יונוס, לואיי סאפי), עובדה המלמדת שמאחורי התדמית המתונה הסתתר ארגון קיצוני.
במישור העיסקי, הרשת שיווקה את עצמה למשקיעים על סמך אוכלוסייה מדומה של 7-7.4 מיליון מוסלמים בארה"ב, מספר הגבוה פי 2-3 מהמספר האמיתי. פירוש הדבר הוא שהרשת מעולם לא היתה עסק כלכלי.
ולבסוף, במישור המשפחתי, רשת ברידג'ז הציגה את עצמה כמושתתת על ה"שותפות-נישואין מתוקשרת", כלשונה של המבקרת זוחדי ג'אסר, של הזוג הראשון של התחנה; מוזמיל ("מו") חסאן נהג לספר בגאווה כיצד אשתו עאסיה ז' חסאן דירבנה אותו להקים את רשת ברידג'ז. הוא היה היזם הנמרץ האחראי על מימון ושיווק; היא ביטאה את נאמנותה לאידיאלים ולתרבות של האיסלאם בעבודתה כמנהלת השידורים של התחנה.
האמת היתה, כך מדווח עורך הדין שטיפל בבקשתה של עאסיה לגירושין, היו "עימותים פיזיים בין בני הזוג לפרקים" במשך כל שמונה שנות נישואיהם, ואלה הוסלמו לאחרונה לאיומים על חייה של עאסיה. סלמה זובייר, הטוענת שהיא אחותה של עאסיה, כותבת כי במשך "כל שמונה שנות נישואיהם עאסיה חיה בפחד".
עאסיה פתחה בהליכי גירושין בשל "יחס אכזרי ובלתי הומני" וזכתה ב-6 בפברואר לצו הרחקה שהורה למוזמיל לעזוב את ביתם המשותף. מוזמיל רתח מזעם. על פי עדותו של מפקד המשטרה המקומית, מוזמיל "חזר שוב ושוב לבית, הלם בדלתות ושבר חלון אחד".
ב-12 בפברואר הזוג נקרו זה בדרכו של זו בתוך התחנה. בשעה 6:20 מוזמיל פנה לתחנת המשטרה ומסר לשוטרים היכן יוכלו למצוא את גופת אשתו. השוטרים מצאו את גופתה בפורזדור בתוך תחנת הרשת, כרותת ראש. היו סימני דקירה רבים על הגופה. הבלשים עצרו את מוזמיל באשמת רצח ומחפשים אחר הסכין ששימש את הרוצח.
מוקר מהימן מסר לי – וזוהי פיסת מידע של דווחה עד כה – שלפי המשטרה מוזמיל אמר לאשתו פעם אחר פעם שלפי החוק האיסלאמי לא היתה לה כל זכות להתגרש ממנו. המשטרה אף מסרה שמוזמיל טען באוזניהם שעאסיה, בהיותה כרותת ראש, לא תוכל לבוא בשערי גן עדן.
עורך דינו של מוזמיל אומר שהוא יכפור באשמה, כנראה בטענת אי-שפיות.
מאבק משפטי של ממש מזומן לנו כעת: האם מדובר באלימות במשפחה או רצח על רקע כבוד המשפחה? סופנה זיידי מאיסלאמיסט וואטצ' מגדירה את האחרון כ"רצח של נערה או אשה שלפי הטענה עברה עבירה המביישת את משפחתה וממיטה עליה קלון". הגיון זה אמנם זר ביותר לתרבות המערבית, אך הוא נחשב בעל ערך עליון בחיים מוסלמיים מסורתיים.
במאמר שהתפרסם במידל איסט קוורטלי "האם רצח על רקע כבוד המשפחה הוא אכן רק אלימות במשפחה?", החוקרת הפמיניסטית פיליס צ'סלר מונה שמונה הבדלים בין שני המושגים. ביניהם: זהותם של המבצע ושל הקורבן, נסיבות הרצח, מידת האלימות בביצוע הרצח, מצב רוחו והכרתו של הרוצח, ותגובת המשפחה.
האם עאסיה נרצחה בפשע על רקע רומנטי או כדי לשקם את שמה הטוב של משפחתה? האם המעשה האלים היה סתמי ושגרתי, או בעל אופי מוסלמי מובהק? החברה האיסלאמית של צפון אמריקה מעדיף לראות בו מקרה של אלימות במשפחה; הסניף הניו יורקי של הארגון הארצי לנשים רואה בו רצח על רקע כבוד המשפחה.
הפשע שבוצא בתחנת רשת ברידג'ז אינו תואם במדוייק לא זה ולא זה. דומה שיש צורך במידע נוסף כדי לקבוע מסמרות בדבר. אלא שמאחר וברור שכוחות התקינות הפוליטית יפעלו כדי לפסול כל מימד איסלאמי ברצח זה, חייבים לשמור על אופציה זו. די עם השקרים המנומסים – הגיע הזמן לומר את האמת על רשת ברידג'ז.
__________________________________________________
עדכון מ-25 בפברואר, 2009: מאמר זה מבוסס על שני בלוגים: הראשון, "האם משקיעי ברידג'ז הוטעו?", פורסם כשהרשת החלה לפעול, והשני, "רשת ברידג'ז, אשה כרותת ראש ורצח על רקע כבוד המשפחה", עלה עם פרסום דבר הירצחה של עאסיה חסאן. לפרטים והתפתחויות, ראה את הבלוג האחרון.
