לא "הכל" השתנה ב-9/11 כפי שצפו רבים, אבל בנושא אחד חל שינוי מוחלט: המוכנות של ממשלת ארה"ב לסכל את תוכניותיהם של אויביה בעוד מועד. מדיניות חדשה זו קוממה כה רבים שיתכן שהיא תבוטל.
במדיניות החוץ, הסיכול בעוד מועד בא במקומה של ההרתעה. המדיניות החדשה נקבעה בסידרה של נאומים, כשבאחרון בהם, ביוני 2002, הכריז ג'ורג' בוש ש"כדי להבטיח את בטחוננו, כל העם האמריקני יצטרך לראות את הנולד ולהיות נחוש, להתכונן לפעולות סיכול ככל שיידרש כדי להגן על חירותנו ולהגן על חיינו". כעבור תשעה חדשים, הפלישה לעיראק, שלא באה בתגובה להתקפה על ארה"ב בידי עיראקים, הוצדקה בטענה שמדובר בפעולת סיכול – טענה שנתקבלה בזעם אצל רבים.
פעולות סיכול גרמו לדאגה רבה גם בענייני הפנים של ארה"ב. בהתאם לתיקון הרביעי לחוקה ("זכותם של האזרחים להיות מוגנים…. מפני חיפושים ותפיסות בלתי סבירים לא תופר, ולא יינתנו צוים לשם הנ"ל בהעדר הערכות בעלות סבירות גבוהה"), רשויות אכיפת החוק נמנעו בעבר מלעצור גנבים עד אשר ביצעו פשעים בפועל. אך בעקבות החוק לעניני מודיעין ומעקב זרים (FISA), שחוזק עוד על ידי חוק הפטריוט של ארה"ב משנת 2001, ניתן כעת לעצור טרוריסטים בעוד מועד בקלות רבה יותר. אם קיימות הערכות בסבירות גבוהה שפלוני פועל כסוכן של ארגון טרוריסטי זר, מותר לעקוב אחריו ולאסוף ראיות נגדו – אף בהעדר הערכות בסבירות גבוהה שהאיש תיכנן או ביצע פשעים בפועל.
בשבוע שעבר, שופטת בבית משפט מחוזי באורגון, אן אייקן, ניצלה את המקרה של אדם בשם ברנדון מייפילד, עו"ד מאורגון שהואשם בטעות בטרוריזם, כדי לקבוע שפן זה של חוק הפטריוט עומד בסתירה לחוקה. יתכן מאוד שהחלטתה להתעלם מתקדימים משפטיים שאישרו את החוק – בהנחה שקביעתה תצליח לעמוד בפני ביקורת שיפוטית – תשפיע לרעה על המאבק בטרור ותוביל לתוצאות שליליות ומרחיקות לכת.
אולם, לאמיתו של דבר, המקרה של מייפילד מצביע על החולשה בטיעונה של אייקן:
בעקבות הפיגועים במדריד ב-11 במרס 2004 שגרמו למותם של 191 בני אדם ופציעתם של 2000, ה-FBI בדקה כמה טביעות אצבע מאיזור הפיגוע ואיתרה במסד הנתונים שלה עשרים טביעות אצבע בעלות מתאם גבוה. לטענת מייפילד, חוקרי ה-FBI ערכו בדיקות רקע וגילו את עובדת התאסלמותו, דבר שהשפיע עליהם עת שבדקו את טביעות אצבעותיו, שהוביל לחיפוש בביתו ולבסוף למעצרו. הוא שהה שבועיים במעצר עד ששלטונות ספרד שייכו בודאות את טביעות האצבע לאדם אחר.
מייפילד טען שהעובדה שלקחו בחשבון את דתו היתה בלתי לגיטימית, ובית המשפט הסכים. אבל ראיות נסיבתיות הצביעו בצורה ברורה למדי על קשר בין מייפילד והפיגועים במדריד, כפי שהראיתי בטור אחר ובבלוג. מבין הראיות נגד מייפילד:
- הוא התפלל באותו המסגד שבו התפללו כמה בני אדם שהודו באשמת קשירת קשר לסייע לטליבאן.
- הוא נטל חלק בהקמתו של סניף של איגוד הסטודנט המוסלמי, ארגון ווהאבי, באוניברסיטת וושבורן.
- הוא ייצג חינם אין כסף את ג'פרי ליאון באטל – שמאוחר יותר נשפט ל-18 שנות מאסר לאחר שהודה באשמת קשירת קשר לעסוק בפעולות מלחמה נגד אמריקה – בסכסוך על משמורת ילדיו.
- הוא פרסם את משרדו אצל פאריד עדלוני, אדם "הקשור באופן ישיר בקשרים עסקיים" עם ואדיח אל-חאג', מזכירו האישי לשעבר של אוסמה בין-לאדן שהורשע מאוחר יותר בקשירת קשר לרצוח אזרחים אמריקניים.
- הוא חיבר מכתב תמיכה בטליבאן.
זאת ועוד – בביתו של מייפילד נמצאו מאמרים אנטישמיים ארסיים; שיחת טלפון לפרוז סדאגאטי (הידוע בכינויו פיט סדה), החשוד כמגייס כספים בשירות הטרור, בוצעה מקו הטלפון שבביתו; ומישהו השתמש במחשב הביתי שלו כדי ללמוד על נסיעות למדריד, על בתים המוצעים להשכרה בספרד, ועל אתר אינטרנט הקשור למערכת רכבות הנוסעים הלאומית של ספרד, מטרת הפיגועים במדריד.
ראיות אלו, קבעה בצדק התובעת באורגון קארין אימרגוט, "מצביעות על כך שהממשלה וסוכניה פעלו בתום לב" כאשר עצרו את מייפילד. גם המפקח הכללי מטעם משרד המשפטים לא מצא שום הוכחה "שמעבדת ה-FBI ידעה משהו על דתו של מייפילד" בשעה שבחנה את טביעות האצבע שלו. אבל השופטת אייקן, שמונתה על ידי קלינטון, ניצלה את המשגה של רשויות אכיפת החוק כדי לרוקן את חוק הפטריוט מתוכנו.
חוק זה בא לערוך עדכונים הכרחיים; האבות המייסדים לא יכלו לצפות שיבוא יום ואזרחים אמריקניים יתמכו באל-קאיידה. והקונגרס חיברה את חוק FISA כדי להילחם בריגול סובייטי, לא בתאים של החיזבאללה. במידה ותפיסתה של אייקן תנצח (ויתכן מאוד שלא כך יהיה), מעשי טרור יצטרכו להתבצע במקרים רבים לפני שמבצעי הטרור ייעצרו.
מבחינה מעשית, נמצא את עצמנו שוב ב-9/10.
