יאסר ערפאת אמנם לחץ את ידו של יצחק רבין ב-1993 וחתם את שמו על הצהרות רשמיות בהן נקבע שהמלחמה לחסל את מדינת ישראל הסתיימה, אבל בחודש שעבר, באולם בית משפט בעיר ניו יורק, אש"ף אישר רשמית שהוא ממשיך לראות במעשי טרור נגד ישראלים פעולות מלחמה לגיטמיות.
במשפט, סוקולוב נגד אש "ף, בא כוחם של התובעים עו"ד האמיץ דייויד סטרכמן טען שאש"ף ביצע שתי התקפות ירי וחמש התקפות באמצעות פצצות בירושלים רבתי בין ינואר 2001 לפברואר 2004. טענת התובעים היא, בלשונו של השופט המחוזי ג'ורג' דניאלז, שאש"ף ביצע את המעשים "מתוך כוונה להשליט טרור, להפיל חיתיתו על אזרחי ישראל ולאלץ אותם להיכנע למטרות הפוליטיות ולדרישות של הנתבע, וכן להשפיע על מדיניותן של ממשלות ארה"ב וישראל כדי שאלה ייכנעו למטרות הפוליטיות ולדרישות של הנתבע". 33 בני אדם נהרגו בהתקפות אלה ורבים אחרים נפצעו, חלקם אזרחי ארה"ב; הקרבנות ומשפחותיהם תובעים מאש"ף פיצויים בסך 3 מיליארד דולר ארה"ב.
בתגובה, אש"ף, באמצעות בא כוחו המחריד רמזי קלרק (שהיה פעם, לפני שנים רבות מאוד, בשנים 1967-69, התובע הכללי של ארה"ב), טען שההתקפות היו פעולות מלחמה ולא מעשי טרור. השופט דניאלז סיכם את הטיעון של אש"ף כך: "הנתבעים טוענים כי אין לבית המשפט סמכות לדון בתביעה מאחר וזו מתייחסת לפעולות מלחמה ואלה אינן נכללותם בחוק נגד הטרור משנת 1991. נטען עוד שהתביעה מתייחסת למעשים שאינם עולים בקנה אחד עם ההגדרה התחיקתית של 'טרור בינלואמי'".
תגובה זו מאלפת מאוד משתי סיבות: (1) חמש עשרה שנה אחרי שהסכמי אוסלו שמו קץ, לכאורה, למצב המלחמה, ארבע שנים אחרי שמחמוד עבאס היה ליו"ר הארגון ושינה כיוון לטובה, לכאורה, ביחס לערפאת, אש"ף ממשיך לטעון בפומבי שהוא ממשיך להיות במצב מלחמה עם ישראל. (2) אש"ף טוען, אפילו בין כתליו של בית משפט אמריקני, שמעשי רצח אכזריים, בלתי הומניים, המבוצעים ללא בושה מהווים פעולות מלחמה לגיטימיות.
את טיעוניו של אש"ף דחה השופט דניאלז, ובצדק, בשתי ידיים: "בית המשפט מוצא שהתקפות אלו, כפי שנטען שבוצעו בתלונה המצורפת, אינן מהוות פעולות מלחמה, ואינן, על פי חוק, מחוץ להגדרה התחיקתית של 'טרור בינלאומי'". בהמשך דבריו הוא ציין שהקרבנות המיועדות בהתקפות אלו היו אזרחים ולא חיילים:
לא הוכח שהמקומות בהם בוצעו התקפות אלו היו באזורי קרב או בשטחים צבאיים, או שכוונו נגד אנשי צבא או ממשל או נגד מתקנים ממשלתיים. אדרבה, התובעים טוענים כי התקפות אלו כוונו, בכוונת מכוון, נגד האוכלוסייה האזרחית. ההתקפות אלה בוצעו, לפי הטענה, דוקא במקומות בהם מתכנסים אזרחים שאין להם כל קשר ללחימה, כגון בקפיטריה בקמפוס של האוניברסיטה העברית ובאוטובוס ציבורי.
דניאלז המשיך בדברים נוקבים שאינם נשמעים לעיתים קרובות בהחלטות של בתי משפט מחוזיים:
זאת ועוד. השימוש בפצצות בתנאים שכאלה מעיד על כוונה לגרום חורבן והרס מירביים לאוכלוסייה רחבה ככל האשפר. ה"יתרון" בנשק זה הוא היכולת לקטול ולפצוע מספר רב מאוד של נפגעים באיזורים צפופי אוכלוסין ללא הבחנה וללא רחמים. התקפות אלימות מסוג זה, כפי שנטען כאן, נגד אוכלוסיה אזרחית שאינה מעורבת בלחימה והמקיימת את שיגרת חייה היומיומיים, אינן מהוות פעולות מלחמה.
העובדה שאש"ף מצדיק "קטל ופציעה במספר רב מאוד של נפגעים" מלמדת שהוא נשאר אותו ארגון טרור שהיה מאז ייסודו בשנת 1964.
מתי יבינו זאת החכמולוגים בירושלים ובוואשינגטון?
