מלמדים ערבית או מגייסים קיצוניים?

בית-ספר התיכוני הציבורי דובר-ערבית של ניו יורק, האקדמיה הבינלאומית על שם קליל ג'יבראן, אמור לפתוח את שעריו השבוע בברוקלין, בליווי סידורי ביטחון מיוחדים, בפני תלמידים בני 11-12. יש לקוות שהדיון הציבורי הממושך בקשר לנטיות האיסלאמיסטיות של המוסד יגרמו לו להמנע מלקדם אג'נדה פוליטית או דתית כלשהי.

אבל אני ספקן בענין זה, וזאת משתי סיבות עיקריות. ראשית, יש לנו את כל פרשת התהוותו של בית הספר ואנשי הצוות שלו – רבים כתבו על נושא זה בהרחבה לרבות אני עצמי. ושנית, וזהו המוקד של מאמר זה, יש לנו את העובדות המדאיגות בקשר לתוכניות דוברי-ערבית הממומנות על ידי משלמי המסים בכל רחבי ארה"ב.

המגמה ברורה: תוכניות ללימוד השפה הערבית לפני לימודי האוניברסיטה כוללות בדרך כלל שטיפת-מוח לטובת לאומיות כלל-ערבית, איסלאם רדיקלי, או שניהם גם יחד. הרי לכם כמה דוגמאות:

• מכללת 'אמנה', אלפרטה, ג'ורג'ה, ליד אטלנטה: בית ספר מיוחד שבו לימודים בשפה הערבית הם חובה, 'אמנה' מתהדרת ב"שותפות המוסדית" שלה עם הקרן ללימודי השפה הערבית (קל"ע). אבל קל"ע מבקש לנצל את לימוד השפה הערבית כאמצעי "להחדרת המסר של הקוראן בצפון אמריקה ואירופה" ועל ידי כך "לסייע בידי מדינות המערב להתאושש מן ההתנוונות המוסרית הנוכחית".

• בית ספר היסודי 'קארבר', סאן דיאגו: מארי-פראנסיס סטיבנס, מורה בבית הספר, דיווחה לועד של בית הספר שהיא לימדה "כיתה מופרדת" של בנות מוסלמיות, ושכל יום היא חוייבה לשחרר אותן מלימודים לשעה של תפילה בהנהגתה של מסייעת מוסלמית. סטיבנס טענה שיש בכך משום "הפרה ברורה של הוראות מינהליות, חקיקתיות ומשפטיות". מנהלת בית הספר, קימברלי קיד, הגיבה שהמסייעת רק מתפללת ליד הבנות ושהתפילה אורכת 15 דקות בסך הכל. המועצה המאוחדת לבתי ספר בסאן דיאגו בדקה את הטענות של סטיבנס ודחתה אותן – ועם זאת היא שינתה את הנהלים ב'קארבר', מה שמוסיף אמינות לטענות של המתלוננת. המפקח לענייני בתי ספר קארל קוהן ביטל את הכיתות החד-מיניות וערך שינויים בסדר היום כדי לאפשר לתלמידים להתפלל בהפסקת הצהריים.

• בית הספר התיכוני צ'ארלסטאון, מאסאצ'וסטס: תוכנית הקיץ של בית הספר ללימודי השפה הערבית לקחה את התלמידים לטיול אל החברה האיסלאמית של בוסטון, שם, על פי דיווח של הבוסטון גלוב, התלמידים "ישבו במעגל על השטיח ולמדו על האיסלאם מפי שניים ממתפללי המסגד". תלמידה אחת, פברלין מורטה בת ה-16, חששה שצלב הזהב שענדה על צווארה עלולה לפגוע ברגשותיהם של מארחיה, והסתירה אותו מתחת לחולצת הטי שלה. אנטי-ציונות גם היתה שם – הסרט Divine Intervention משנת 2002 הוקרן בפני התלמידים. סרט זה הוגדר על ידי מבקר הקולנוע ג'ורדן הילר כ"סרט בלתי-אחראי", "מסוכן עד להחריד", המלא ב"שנאה טהורה" כלפי ישראל.

• מכללת טארק אבן זייאד, אינבר גרוב הייטס, מינסוטה: Islamic Relief Worldwide, ארגון עם קשרים לג'יהאדיזם וטרור על פי טענת רבים, מימן בית ספר מיוחד זה בו נדרשת השפה הערבית כשפה שנייה. שם המכללה מהלל את האימפריאליזם האיסלאמי באופן גלוי, שכן טארק אבן זייאד היה המצביא שעמד בראש החיילים המוסלמיים שכבשו את ספרד ב-711 לספה"נ. על פי דיווחים של עיתונאים מקומיים, "מי שיבקר במכללת טארק אבן זייאד בהחלט עלול לחשוב שמדובר בבית ספר איסלאמי" בגלל הנשים החובשות חיג'אב לראשן, מתחם התפילה המרופד שטיחים, העובדה שבית הספר שובת בחגים מוסלמיים, העובדה שכולם מקיימים את צומי רמאדאן, העובדה שבקפיטריה יש מזון 'חלאל', הכיתות הנפסקות בשל חובת התפילה, העובדה שכמעט כל הילדים מתפללים, והעובדה שהמבוגרים בבית הספר מכנים אחד את השני בשם "אח" ו"אחות".

ישנו רק מקרה אחד, בית ספר היסודי ע"ש איריס בקר בדירבורן, מישיגן, שבו התוכנית ללימודי השפה הערבית איננה דוגלת באג'נדה פוליטית ודתית באופן מובהק. יתכן שהתוכנית אכן 'נקיה'; ויתכן שלא ידוע על בעיות פשוט משום שהמידע העומד לרשותנו כה דל.

הדוגמאות הנ"ל (וראה את הבלוג שלי "Other Taxpayer-Funded American Madrassas", שם יש דוגמאות נוספות) הן מארה"ב, אבל בעיות דומות קיימות, כפי שניתן היה לחזות מראש, במדינות אחרות במערב.

מגמה מדאיגה זו מצביעה על הצורך בפיקוח מיוחד על בתי ספר המציעים תוכניות לימודים בשפה הערבית הממומנות בכספי ציבור. פיקוח זה צריך להתבצע בידי ועדות מייעצות בעלות שיניים אשר חבריהן מכירים היטב את האיום של האיסלאם הרדיקלי, ואשר להן הסמכות לסגור כל מסגרת שאינה נראית להן.

יש צורך בלימודי ערבית לפני האוניברסיטה, וממשלת ארה"ב אכן תומכת בכך (למשל באמצעות ה-National Security Language Initiative ברמה הלאומית, או באמצעות התוכנית Foreign Language in Elementary Schools ברמה המקומית). מחובתנו לדאוג לכך שההוראה תהיה ראויה. זוהי זכותם של אזרחים, הורים ומשלמי מסים להבטיח שהילדים הלומדים במוסדות אלו, הממומנים בכספי ציבור, אכן רוכשים מיומנות בשפה זרה – ושאינם עוברים שטיפת מוח לטובת האנטי-ציונות או האיסלאמיזם.