בתגובתו הראשונה לתוכנית הטרור שנתגלתה בלונדון לפגוע במטוסי נוסעים, הנשיא בוש אמר ב-10 באוגוסט ש"המעצרים שהאזרחים מתוודעים אליהם כעת משמשים תזכורת בוטה כי האומה הזאת במלחמה עם פאשיסטים איסלאמיים המוכנים לנקוט בכל דרך כדי להשמיד את אלה האוהבים את החופש, לפגוע באומה שלנו".
השימוש במונח "פאשיסטים איסלאמיים" עורר תשומת לב ומחלוקת, במיוחד בקרב איסלאמיסטים.
ב-12 באוגוסט, בהפגנת תמיכה בחיזבאללה מול הבית הלבן, הקהל (לפי התיאור בוואשינטון פוסט) "הגיב בעצבנות יתירה כאשר הדוברים גינו את דברי הנשיא בוש על האיסלאם". ביתר פירוט, נשיא ארגון המוסלמים האמריקניים, עיסאם אומש, זכה לתשואות כאשר (בכוונה תחילה?) התייחס באופן בלתי-מדוייק לדבריו של הנשיא: "מר בוש: הפסיק לכנות את האיסלאם 'פאשיזם איסלאמית'".
ניהאד אוואד מהמועצה ליחסים אמריקניים-איסלאמיים כינה את המונח "לא חכם" ו"בלתי מועיל" עת שחזר על אמירת-השקר הנדושה של הארגון שאלימות בשם האיסלאם אינה קשורה כלל וכלל לאיסלאם. אוואד גם ידע להוסיף טיעון מופרך עוד יותר: "יש לנצל מקרים כגון אלה בל נפתח במלחמת דת נגד האיסלאם ומוסלמים".
פארבז אחמד, יו"ר המועצה, שיגר מכתב גלוי לנשיא בוש: "אמרת בהזדמנויות רבות כי האיסלאם הוא דת של שלום. היום השווית בין דת השלום לכיעור של הפאשיזם". אם נדייק, בוש לא אמר כך (הוא השווה רק צורה אחת של "דת השלום" עם פאשיזם), אך דבריו של אחמד מצביעים על ההתפתחות המחשבתית של הנשיא – ושל ארה"ב כולה – מקלישאות לחשיבה אמיתית.
אדינה לקוביץ מהמועצה המוסלמית ליחסים ציבוריים דיקלמה את הטיעון המוכר של הארגון שצריך לטפח איסלאמיסטים כדי להילחם בטרור: "כאשר האנשים שאנו זקוקים להם ביותר במאבק בטרור, מוסלמים אמריקניים, חשים מנוכרים בשל אמירותיו של הנשיא ביחס לטרוריסטים כביכול אלה, הדבר מזיק יותר ממה שהוא מועיל". (טרוריסטים כביכול?) לאחרונה טיעונה זה הוכחה כבלתי-רצינית על ידי המקרה של מובין שייך וה-17 מטורונטו; מודיע איסלאמיסטי הוקע על ידי אחיו המוסלמים. אולם לקוביץ העירה הערה אחרת ולגיטימית: "האמירה שלו היתה מדוייקת הרבה יותר אילו קשר את הענין לקבוצה מסויימת במקום לדת שלמה; הוא יכל לומר, למשל, פאשיסטים מוסלמים רדיקליים".
האגודה המוסלמית של בריטניה הודיעה כי היא "מגנה" את דבריו של בוש ושהיא מודאגת שאמירות מסוג זה עלולות לספק תירוץ נוסף לכוחות הימין הקיצוני במערב להתנכל למיעוט המוסלמי". דאגה זו אינה כנה לאור העובדה שאירועים אנטי-מוסלמיים במערב מועטים ביותר בהשוואה למספר ההתקפות המוסלמיות נגד אזרחים מן המערב.
נשמעים גם קולות של תגובה מוסלמית תוקפנית יותר. "בחלק מהחנויות הגדולות בריאד", מדווח העראב ניוז, "כבר החלו להוריד מוצרים אמריקניים מן המדפים בתגובה למסע האנטי-מוסלמי של ארה"ב". האם אירוע זה יוביל להפרדה גוברת והולכת של הציביליזציות?
הערות:
1) זו כלל לא הפעם הראשונה שבוש נקט במונח 'פאשיסט איסלאמי' (או 'איסלאמו-פאשיסט'); זה הפך חלק שיגרתי מהלקסיקון שלו מאז נאומו המהפכני בנושא באוקטובר 2005 שמשום מה לא זכה לתשומת לב הראויה בתקשורת הממוסדת, לעומת הפעם שאיזכור צדדי זכה לסיקור נרחב. (ניוזוויק כינה את הדברים "פצצה רטורית"). לך תבין.
2) החידוש שאכן היה בדבריו ב-10 אוגוסט הוא אמירתו שארה"ב נמצאת "במצב מלחמה עם פאשיסטים איסלאמיים". קביעה זו היתה ישירה ובוטה יותר מכל מה שנאמר לפני כן.
3) המונחים 'פאשיסט איסלאמי' ו'איסלאמו-פאשיסט' נפוצים כיום יותר מאי פעם, כפי שניתן לאשר על ידי חיפוש בבלוג שלי "לכנות את האויב בשמו: איסלאמיסטיות". יש לציין את נאומו התקיף של הסנאטור ריק סאנטורום ב-20 ביולי בו נקט במונחים 'פאשיסט' או 'פאשיזם' 29 פעמים בהתייחסו לאיסלאם.MSNBC והאטלנטה ג'ורנאל קונסטיטיושן ייחסו את השימוש במונחים אלו על ידי הבית הלבן לנאומו של סאנטורום.
4) למרות המחאות של האיסלאמיסטים, בוש נותן להבין שימשיך לנקוט בלשונות אלו. דוברו, טוני סנו, הסביר בראיון באמצעות הדוא"ל עם רשת עיתוני Cox שבוש עבר מ"מלחמה בטרור" ל"מלחמה נגד פאשיסטים איסלאמיים". על ידי מינוח ספציפי זה, המשיך סנו, בוש "משתדל לזהות את האידיאולוגיה המניעה ארגוני טרור רבים. הוא גם משתדל להבהיר כי הכינוי אינו מכוון לכל המוסלמים ואף לא רובם, אלא רק לקבוצות מזעריות" כגון אל-קאיידה.
5) נראה שהמחאות של האיסלאמיסטים השיגו את תוצאה כפולה והפוכה: הם גם היסבו תשומת לב יתירה למונח זה, ואף הרגיזו את הבית הלבן.
6) אני מברך על הנכונות להתמקד בזן מסויים של האיסלאם כאויב. עם זאת, השימוש ב'פאשיסט' בהקשר זה מטעה לטעמי. מבחינה היסטורית ופילוסופית נקודות המגע בין הפאשיסזם והאיסלאם הרדיקלי מועטות. הפאשיזם מאדירה את המדינה, שמה דגש על ה'טוהר' גזעי, מקדמת דארוויניזם חברתי, מזלזלת בהגיון, מרוממת את הרצון ודוחה כל דת ממוסדת – עמדות המנוגדות לאיסלאם תכלית הניגוד.
לעומת זאת, לאיסלאם הרדיקלי נקודות מגע רבות הרבה יותר למארקסיזם-לניניזם, הן היסטורית והן פילוסופית. בתקופת לימודי הדוקטורט שלו בפריז, עלי שאריאתי, האינטלקטואל המרכזי בתפנית לכיוון האיסלאם באיראן בשנות ה-1970, תירגם את פרנץ פאנון, שה גאוורה וג'ון-פול סאטרה לפארסי. באופן יותר כללי, על פי האנאליסט האיראני אזאר נאפיסי, האיסלאם הרדיקלי "מושתת לא פחות על השפה, המטרות והשאיפות של הזנים הגסים ביותר של המארקסיזם ממה שהוא מושתת על הדת. מנהיגיו מושפעים מלנין, סאטרה, סטאלין ופאנון לא פחות ממה שהושפעו על ידי הנביא". בעידן המלחמה הקרה האיסלאמיסטים העדיפו את ברית המועצות לארה"ב; כיום הם מקיימים קשרים עמוקים יותר עם השמאל הקיצוני מאשר הימין הקיצוני.
7) על אף האמור, יש שטוענים לצדקת המונח 'פאשיסטים איסלאמיים'. אחרי שנקט בלשון זו בעמצו, המזכיר לבטחון פנים של ארה"ב מיכאל צ'רטוף הצדיק את השימוש במונח באמצעות איזכור שמו של בין-לאדן. בין היתר אמר כי
בין לאדן הכריז שהוא שואף לחדש את ימיה של הכאליפות, האימפריה ששלטה באיזור הים התיכון הדרומי לפני מאות שנים. זה כלום – זה מטורף, אבל בעיקרו של דבר מדובר על חזון של אימפריה טוטליטרית כאשר הוא עומד בראשה בשם מושגים מעוותים כאלה ואחרים של דת. מבחינתי זה עונה על הגדרתי את הפאשיזם. אין מדובר, אמנם, בפאשיזם הקלאסי של מוסוליני או היטלר, אבל הכוונה היא לחוסר סובלנות טוטליטרי– איפיריאליזם בעל חזון של התנגשות מוחלטת עם החברה המערבית, החרויות שלנו, ושלטון החוק.
המונח זכה לאישור גם מהוואשינטון טיימס במאמר מערכת תחת הכותרת "זהו פאשיזם":
פאשיזם הוא פילוסופיה פוליטית ושוביניסטית המרוממת את הקבוצה מעל הפרט – בדרך כלל גזע או לאום, אבל במקרה שלנו, המאמינים בדת מסויימת. הפאשיזם גם דוגל בשלטון אוטוקרטי מרכזי מטעם הקבוצה המדכא אחרים. הוא בדרך כלל תומך במסגרות כלכליות וחברתיות נוקשות, וכניעה מוחלטת או כמעט מוחלטת של הפרט למנהיגות הפוליטית. זהו תיאור מדוייק של חשיבתם של היטלר, מוסוליני, המנהיגים של יפן הקיסרית ומשטרים פאשיסטיים אחרים במשך ההיסטוריה. הוא מתאר נאמנה את הטרוריסטים של יום חמישי. תיאור זה מדוייק ביותר כשבאים להגדיר את הפילוסופיה של אל-קאיידה, חיזבאללה, חמאס וגוונים נוספים של איסלאמיזם בעולם.
8) יש לראות את השימוש במונח 'פאשיסטים איסלאמיים' כחלק מחיפוש, האורך כמה עשורים, אחר מונח הולם כדי לכנות בשם ידוע סוג של איסלאם המוכר כפוליטי, קיצוני, ולעיתים קרובות אלים. אני כבר הודיתי במקום אחר שזהו המונח החמישי שאני נוקט בו (בעבר דגלתי ב'ניו-אורטודוקסי', 'פונדמנטליסטי', ו'מיליטנטים', וכעת אני עושה שימוש ב'רדיקלים' ו'איסלאמיסטים'). 'פאשיסטים איסלאמיים' הוא אמנם עדיף מ'טרוריסטים' – עם זאת יש לקוות שיימצא מונח מוסכם וטוב יותר בקרוב. הצעתי: 'איסלאמיסטים'.
