המאמצים למלחמה בטרור קיבלו החודש עידוד, כאשר בית משפט מחוזי בארה"ב הרשיע שלושה ארגונים איסלאמיים ואדם אחד, רובם מאזור שיקגו, במימון החמאס, וגזר עליהם קנס אסטרונומי בסך 156 מיליון דולר. ביהמ"ש קבע כי הם נושאים באחריות לרצח הנער האמריקני דייוויד בוים, ב-13 במאי 1996, כאשר נורה ע"י מחבלים מהחמאס ליד ירושלים.
המקרה הזה חשוב בפני עצמו, בכך שהוא מביא מידה של צדק והקלה למשפחת בוים. מעבר לכך, הוא מסייע להילחם בטרור בארבע דרכים: ראשית, הוא מיישם חוק אמריקני מ-92', האוסר משלוח כספים מכל סוג לארגוני טרור, ולא רק כסף שקשור ישירות לאלימות. אפילו כסף שבו משתמשים לטיפול רפואי או לחינוך, אומר השכל הישר, מקדם בסופו של דבר את האלימות.
שנית, מדובר בהחלטה ראשונה של חבר מושבעים, שמענישה אמריקנים שתומכים בטרור בחו"ל, וקובעת שעליהם
לשלם פיצויים אזרחיים. שלישית, כפי שמסביר פרקליט משפחת בוים, סטיבן לנדס, המקרה מראה ש"מערכת המשפט האמריקנית מוכנה להפשיט את ארגוני הטרור האיסלאמיים מנכסיהם, כפי שעשתה בעבר לקו-קלוקס-קלאן, על-ידי הטלת קנסות שהם יתקשו לשלם". ולבסוף , המקרה מוכיח שהאשמה רובצת גם על ארגונים איסלאמיים שנראים תמימים לכאורה. שניים משלושת הארגונים שנתבעו ידועים בקשריהם עם החמאס. "קרן ארץ הקודש" היא הזרוע המממנת של הארגון, ו"ההתאחדות האיסלאמית למען פלשתין" משמשת כזרוע הפוליטית. אך נראה היה של"מכון להכרת הקוראן" אין כל קשר לחמאס. מדובר בארגון דתי שבסיסו בפרבר בשיקגו, שעוסק מ-1991 בתרגום טקסטים מהקוראן ומפרסמם באנגלית. אך המראה משקר. ב-1998 קבעו רשויות פדרליות, שבמשך תשע שנים תמך המכון ב"מזימה שקשורה לפעילויות טרור" והחרימו מיליון דולר מכספיו ונכסיו.
מאחורי החזות הנעימה
הבולשת הפדראלית מצאה שמממן סעודי המקושר לאוסמה בן-לאדן, יאסין קאדי, הלווה למכון ב-1991 820 אלף דולר, שהולבנו בעסקות נדל"ן. במה ש"השיקגו טריביון" הגדיר כ"עסקות מאוד מורכבות", הרוויח הארגון 1.4 מיליון דולר, ולפי חשדות החוקרים, הוא התכוון להשתמש בכספים ב-1993 למימון החמאס ולשיקומו.
למעורבות הארגון הזה בטרור חשיבות רבה, מכיוון שהוא לא ארגון קיקיוני אלא מוסד בולט ב"לובי ווהאבי" באמריקה, הנתמך ע"י סעודיה. כאשר הוחרמו נכסי המכון, ב-98', ארגונים מובילים בלובי מיהרו לצאת להגנתו. אולם אנו יודעים שלמכון התמים כביכול היה תפקיד מרכזי בהעברת כספים לחמאס.
פעמים רבות מדיי, מוסדות איסלאמיים אינם מה שהם נראים, והלקח ברור: אי אפשר לקבל ארגונים כמו "מכון הקוראן" כפי שהם, אלא צריך לחקור אותם על מנת לחשוף בתוכם גורמים קיצוניים, פליליים וטרוריסטיים. דרוש מחקר יסודי, כולל פעילות חשאית, על-מנת לחשוף את המציאות השפלה מאחורי החזות הנעימה כביכול.