מה משמעות המילה הערבית "ג'יהאד"?
התשובה הגיעה בשבוע שעבר, כאשר סדאם חוסיין, בעזרת מנהיגים אסלאמיים, קראו אל מוסלמים ברחבי העולם להצטרף לג'יהאד שהוא הכריז נגד "האמריקאים המרושעים", אם אלה יתקפו את עיראק; אחר כך הוא בעצמו איים על ארצות הברית בג'יהאד.
כפי שניתן להסיק, ג'יהאד הוא "מלחמת קודש". או ליתר דיוק: פירושו, המאמץ החוקי - המחייב את הקהילה, להרחיב את שליטת המוסלמים אל טריטוריות שנשלטות בידי לא מוסלמים.
במילים אחרות, מטרת הג'יהאד במישרין אינה להפיץ את האמונה האסלאמית, אלא להרחיב את הסוברניות של הכוח המוסלמי (כשהאמונה כמובן, היא שנושאת את הדגל). ג'יהאד, הוא ללא בושה תוקפני מטבעו, עם מטרות ארוכות טווח - השגת שליטה מוסלמית שתחלוש על פני כל העולם. לג'יהאד היו על פני ההיסטוריה שתי משמעויות שונות, האחת רדיקלית, והשניה פחות. הראשונה ראתה במוסלמים שפירשו את אמונתם באופן אחר, ככופרים ועל כן היוו מטרה לגיטימית לג'יהאד. (לכן אלג'ירים, מצרים, ואפגאנים מצאו עצמם, כמו האמריקאים והישראלים, לעיתים קרובות כקורבנות של האלימות הג'יהאדיסטית.) המשמעות השניה הייתה קשורה במיסטיקה, היא דחתה את ההגדרה החוקית של ג'יהאד כקונפליקט מזוין והורתה למוסלמים לסגת מן השאיפות הכלל עולמיות כדי להשיג עומק רוחני.
ג'יהאד, במשמעות של התרחבות טריטוריאלית, היה מאז ומעולם אספקט מרכזי בחיי מוסלמיים. בדרך זו הם הצליחו לשלוט בחלק נכבד מחצי האי ערב עד למותו של הנביא מוחמד ב-632. בדרך זו מאה שנה מאוחר יותר, כבשו המוסלמים אזורים מאפגניסטן ועד ספרד. לחלופין, ג'יהאד דרבן והצדיק כיבוש מוסלמי במקומות כגון הודו, סודאן, אנטליה, ובמדינות הבלקן.
כיום, ג'יהאד הוא שורש הטרור העולמי, מעורר השראה בקרב קבוצות שמינו את עצמם לג'יהאדיסטיות, למסעות אימה ברחבי העולם:
- החזית האסלאמית הבינלאומית לג'יהאד נגד יהודים וצלבנים: ארגונו של אוסמה בן לאדן;
- ג'יהאד לסקאר: ארגון האחראי לרצח של למעלה מ-10,000 נוצרים באינדונזיה;
- חאראקת אול-ג'יהאד-אי-אסלאמי: ארגון זה עומד מאחורי רוב האלימות בקשמיר;
- ג'יהאד אסלאמי פלשתינאי: קבוצת הטרור האכזרית ביותר שמתנגדת לישראל;
- ג'יהאד איסלאמי מצרי: הרג את אנוואר סאדאת ב-1981, ורבים אחרים מאז, וגם
- ג'יהאד אסלאמי תימני: הרג שלושה שליחי כנסייה אמריקאים ביום שני האחרון.
אך הנוכחות המצמררת ביותר של ג'יהאד היא בסודאן, אשר בה עד לאחרונה השתמשה מפלגת השלטון בסיסמא "ג'יהאד, ניצחון ומות קדושים". ג'יהאדיסטים תקפו פיזית לא מוסלמים, שדדו אותם והרגו את הזכרים שבהם, זאת בחסות הממשלה, על פני שני עשורים. יתרה מזאת, ג'יהאדיסטים שיעבדו עשרות אלפי נשים וילדים, הכריחו אותם להתאסלם, חייבו אותם לצעוד ברחבי העיר, הכו אותם ושלחו אותם לעבודות פרך. נשים ונערות סבלו מאונס קבוצתי באופן קבוע, כריתת אברי מין ושעבוד מיני.
ג'יהאד בחסות המדינה בסודאן, גרם למותם של כ-2 מיליון בני אדם וגירושם של עוד 4 מיליון - הקטסטרופה ההומניטרית הגדולה ביותר בזמננו.
למרות שג'יהאד הוא שורשם של סכסוכים על פני 14 מאות, של סבל אנושי בלתי יאמן, אקדמאים ותומכי איסלאם טוענים כי הוא מיועד ללחימה לצורך מגננה בלבד, ושהוא לגמרי לא-אלים. שלושה פרופסורים אמריקאים המלמדים לימודי מזרח תיכון ואיסלאם, צובעים אותו בצבעים ורודים ומסבירים כי ג'יהאד הוא:
- פעילות נגד רשע פנימי וכנגד כל צורות הרשע בחברה" (איברהים אבו-רבי, סמינר הארטפורד);
- התנגדות לאפרטהייד או עבודה למען זכויות נשים" (פאריד אשק, סמינר אובורן) וגם
- "עוזר להיות סטודנט טוב יותר, קולגה טוב יותר, שותף עסקי טוב יותר. מעל לכל עוזר לשלוט בכעסים" (ברוס לורנס, אוניברסיטת דיוק).
יכול היה להיות נפלא לו ג'יהאד היה אגרסיבי כשם ששליטה בכעסים היא אגרסיבית, זה לא יקרה אם נתעלם מן המציאות המפחידה. נהפוך הוא, העמדת פנים שג'יהאד הוא מסביר פנים, מונעת ניסיונות משמעותיים של ביקורת עצמית ושל קבלת פרשנות חדשה.
הדרך להפסקת הטרור, הכיבוש והשעבוד, תחל בהכרת תפקידו ההיסטורי של ג'יהאד, אחרי כן בהתנצלות בפני קורבנותיו, ובפיתוח בסיס אסלאמי שנועד ליצור ג'יהאד בלתי אלים, ו- (החלק הקשה יותר) בהפסקה מוחלטת של ההטפה לג'יהאד אלים.
לצערנו הרב, תהליך כזה של גאולה עדיין לא החל, ג'יהאד אלים ככל הנראה יימשך עד אשר ירוסק בידי כוח צבאי גדול יותר (דונלד ראמספלד, שר ההגנה, אנא רשום לפניך). רק כאשר ינוצח, מוסלמים מתונים ימצאו לבסוף את הכוח ויחלו במלאכה הקשה של הפיכת האיסלאם למודרני.