ביום שישי שעבר, אחמד רסאם, אלג'ירי אסלאמיסט (או מוסלמי פונדמנטליסט), בן 33 "זכה" למשהו מיוחד, בכך שהועמד לדין בשתי מדינות על כמעט אותו פשע.
מוקדם באותו בוקר, בית משפט בפריז הרשיע את רסאם שלא בנוכחותו על פעולת טרור שבה הוא עשוי לשבת בכלא 130 שנה.
רסאם הוא לא האסלאמיסט היחיד שמסובך עם החוק. ישנם עוד כמה מקרים ידועים, לכולם היו התפתחויות חשובות בשבוע שעבר, ואלה הם:
ממשלת תימן הכריזה על מעצרם של שלושה אסלאמיים בעדן, בעקבות ההפצצה של היו.אס.אס. קול באוקטובר שעבר, והריגתם של 17 מלחים ופציעתם של 39. סך כל העצורים כולל מעצר זה, הנם 15.
הפרקליט הצבאי הירדני, חשף את שמותיהם של שני אסלאמיים החשודים בתקיפת מתקנים אמריקאים וישראלים; 22 אנשים נוספים כבר הועמדו לדין בניסיון זה, ששה מהם נדונו למוות.
בית משפט טורקי דן למוות אסלמיסט שהואשם ב"ניסיון לשנות את החוקה על ידי שימוש בנשק", במילים אחרות, הוא ניסה להפיל את הממשלה.
המשטרה האיטלקית עצרה חמישה אסלאמיים מצפון אפריקה, כולם חשודים בקשר עם אוסמה בין לאדן, והכריזה על כך שבזאת היא חיסלה "מרכז עצבים" של קבוצת טרור אסלאמית שהתכוונה לבצע פעולות טרור ברחבי אירופה.
אסלאמיסט ממוצא אלג'ירי עוכב לחקירה על ידי משטרת ברלין לאחר פשיטה ברחבי גרמניה שהובילה לתפיסה של כלי נשק וחומרי חבלה.
בניו יורק, התובעים הגישו כתב תביעה נגד ארבעה חשודים בפיצוץ השגרירויות בקניה ובטנזניה ב-1998.
החדשות בשבוע שעבר דיווחו על פעולת טרור. מורד אסלמי באלג'יריה הרג 12 אנשים ביום אחד, כולל שישה מחיילי הממשל וחמישה רועי צאן (אלה נרצחו על ידי שיסוף גרונם). למחרת האסלאמיים ירו על שיירה צבאית ולמעלה מ-30 נהרגו.
בקשמיר, המשטרה ההודית הכריזה על שבעה הרוגים ביום אחד ועל עוד 10 הרוגים יומיים אחר כך - זהו רק שבוע ממוצע בהתקוממות האסלאמית.
בבנגלדש, המפלגה האסלאמית המקומית הרגה שני גברים מסיעה אחרת תוך כדי קרב יריות.
בדרום הפיליפינים, התנועה הטרוריסטית של אבו סייאף איימה להרוג שבוי אמריקאי (ולשלוח את ראשו אל הנשיא הפיליפיני) אולם הם נתנו למועד הסופי לחלוף, מתוך תקווה שאמו של השבוי תלחץ על הממשלה לבטל התקפה צבאית נגד אבו סייאף. המזימה נכשלה; במקומה, כוחות הממשלה הרגו שלושה אסלאמיים תוך כדי הכרזת "מלחמת חרמה" נגד המורדים.
בשבוע שעבר, קיצונים אסלאמיים השתמשו באלימות בניגריה, סודאן, אפגניסטאן, ובאינדונזיה.
לטרור אסלאמי יש פריסה רחבה בעולם. אחת עשרה מתוך 29 תנועות הנחשדות על ידי מחלקת המדינה האמריקאית, כ"ארגוני טרור זרים", הן אסלאמיות. כמו כן, 14 מתוך 21 התנועות שהוצאו מחוץ לחוק על ידי משרד הפנים הבריטי בגלל קשרים לפעילות טרור בחו"ל, הן אסלאמיות.
יתרה מזאת, מה שהיה בעבר כלי בידי מדינות פושעות הוא עכשיו תופעה מושרשת, המסובסדת על ידי מוסלמים רגילים. סטפאנו דמברוסו, שופט-שלום איטלקי שחשף רשת של אסלאמיים בארצו, שם לב כי "זה אולי משונה, אבל חוץ מהכנסה מפעילות בלתי חוקית כגון סחר בסמים, אחת הדרכים העיקריות למימון התנועות היא תרומות."
זאת אומרת, דמברוסו מסביר, ש"טרור אסלאמי באירופה הוא תופעה מושרשת המתחדשת כל הזמן". מימון כה מרחיק-לכת משחק לידי האלימות האסלאמית.
הסכנה הנה מוחשית שאסלאמיים אלה ירכשו נשק להשמדה המונית, עם תוצאות הרסניות בלתי צפויות. אכן, אוסמה בין לאדן אולי כבר מחזיק באורניום מועשר, שהוא מרכיב חשוב כדי לבנות פצצות אטום.
האירוניה בדבר היא שממשלות מוסלמיות מתקדמות הרבה יותר מאשר מקבילותיהן הלא מוסלמיות, בהבנת עומק האיום של פעילות רדיקלית בשם האיסלאם. מנהיגים בתוניסיה, טורקיה, ובמקומות אחרים עשו צעדים כדי להילחם בשלטון הטוטליטרי העתידני הזה.
הגיע הזמן שאנשי המערב יבינו כי האסלאמיות מהווה איום רציני, על כן צריך להשקיע את האנרגיה המנטלית והחומרית כדי להילחם בה.
